הבכי של הילדה זושיה במסתור במרתף אצל משפחה פולנית

185

הבית של המשפחה הפולנית שבו הסתתרו בני המשפחה היהודית , הפך בהמשך למקום מגורים ומפקדה של שוטרים וחיילים גרמנים . המשפחה מסתתרת בשקט במרתף. הצחוק הרם של הגרמנים מפחיד את הפעוטה זושיה , בת 4 שהייתה עם בני המשפחה היהודית. היא מתחילה לבכות בקול חזק.

כותבת קלרה קרמר בספר הזיכרונות שלה : “היה צריך לעשות משהו או שהגרמנים יגלו אותנו בודאות.

אחד מבני המשפחה אחז בכרית ושם אותה מעל פניה. הילדה זושיה נאבקה  כאשר היא שורטת בציפורניה את ידיו של מר פטרונש היהודי שניסה להשתיקה. קול הבכי עומעם, אבל לא נפסק. אדון מלמן היהודי לקח סוכריה קשה ושם אותה מתחת לכרית. ידיה ורגליה של הילדה זושיה נרגעו. אני נשמתי לרווחה. פטרונטש הרחיק את הכרית מפניה. אפילו באור העמום יכולתי לראות שפניה כחולים. עיניה היו עצומות וחזה לא נע מעלה ומטה עם כל נשימה ” .

“אימא זחלה אל הילדה זושיה והתחילה לעסות את חזה. היא עיסתה אותו בכוח. נראה היה כאילו היא מעסה את חזה בלי סוף . היא שמה את אצבעותיה על שפתיה של זושיה והפרידה בינהן. “זושיה זושיה, פתחי את עינייך ” . פתאום זושיה צייתה לאימא. היא הסתכלה למעלה על אימא ולחשה , “אני יכולה לאכול את הסוכריה? ” הסוכריה היתה בכף ידה. אימא אספה אותה בזרועותיה ועזרה לה לפתוח את עטיפת הסוכריה.

מר פטרונטש כמעט הרג את הילדה זושיה. אבל מי יכול להאשים אותו? הייתי אסירת תודה על כך שזושיה שרדה. הייתי מאובנת, לא יכולתי להזיז שריר. ”

   מקור:

Clara’s War – Clara Kramer, Stephen Glantz – E-book

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *