"במהלך ההפלגה מצרפת לחיפה במרץ 1948 קשרתי ידידות חמה עם שני ילדים יהודים יתומי מלחמה . ליוותה אותם כפריה אוקראינית פשוטה , שהעריצה אותם ופינקה אותם . מפיה נודעו לי קורותיהם – סיפור אמיתי .
אביהם היה רופא ידוע באוקראינה. כאשר הגיעו הגרמנים , הוצאו ההורים להורג , אבל הכפריה הנוצריה הזקנה הצילה את הילדים בהסתירה אותם בכל שנות הכיבוש הארוכות והקשות.
לאחר השחרור החליטה להחזיר את היתומים אל בני עמם- וגמרה אומר להביאם לארץ-ישראל.
היא היתה אישה פרימיטיבית , עניה. איכשהו עלה בידה לגבור על כל המכשולים העצומים שבנסיעה מאוקראינה, על פני תריסר ארצות באירופה ההרוסה, עד מארסיי והילדים היתומים עמה. כעת הפליגה לחיפה , להשלים את המשימה שהטילה על עצמה.
כאשר הגענו לחיפה עזרתי להם להתארגן בימים הראשונים ".
מקור :
בן דונקלמן , נאמנות כפולה , הוצאת שוקן , 1977
0