התינוק מטרזין שנעשה לתת-אלוף מיקי וינר, קצין הרפואה הראשי של צה”ל

551

ביולי 1943 יצאה הגזירה מטעם מפקדת האס.אס, לסיים כל הריון בגטו. ראשי הביתנים היהודים נצטוו לדווח על כל אישה הרה הידועה להם, תחת איום בעונש כבד. באוגוסט כבר הודיע מפקד הגטו, האוברשטורמפיהרר בורגר, שמעתה כל אם שתלד תישלח יחד עם בן הזוג וילדיה בטרנספורט הבא למזרח. בזה אחר זה חויבו הזוגות לחתום על הסכמה לבצע הפלה. על פי המספרים הרשמיים בוצעו בגטו 360 הפלות כאלה, אך כנראה מספרן היה רב יותר.

גם אחרי איסור ההריון נולדו בגטו תינוקות ספורים, בדרך נס ובסיועם של רופאים ואחיות שהסתכנו בענישה. לגונדה רדליך, אחד המנהיגים הציונים בגטו, שיחק המזל: רופא נשים יהודי הציל את חייה של אשת קצין אס.אס, שילדה פג מת, ובתמורה הורשו עשר נשים יהודיות ללדת. אחת מהן היתה גרטי, אשתו. ב-16 במרס 1944 רשם גונדה ביומנו: “נולד בני, השם ישמור עליו”.

לבן קראו דן פטר, ואביו ניהל עבורו מרגע שנולד יומן נפרד, בעברית: “אומרים שבדורנו אין מתרחשים נסים. מתרחשים, בני, כי בנס ניצלת גם אתה”, כותב גונדה לבנו, “מודה אני שאמך הייתה חזקה ממני. זכור זאת, בני, וכבד בכל אישה את אמך הגיבורה, בלעדיה לא היית חי היום, לא היית משחק ושמח”. בראשית ספטמבר 1944 קנו גונדה ואשתו עגלת ילדים ישנה תמורת מזון, וב-6 בספטמבר כותב גונדה לבנו משפט אחרון: “מחר ניסע, בני, בטרנספורט, כמו שנסעו אלפים לפנינו. מי ייתן וזמן גאולתנו קרב”. למחרת נשלחו גונדה, גרטי ודן לאושוויץ. העגלה נשארה מיותמת על רציף הרכבת שהובילה לתאי הגז.

מזלה של גרטה וינר, שטיפלה בגטו בחולי שחפת, שפר יותר: היא הצליחה להסתיר את הריונה עד לחודש השמיני, וכאשר נתגלה, הסתכן רופא הנשים שלה והודיע להנהגה היהודית בגטו כי הפלה בשלב כזה פירושה גזר דין מוות לאם. התינוק, מיכאל, נולד שבועיים לאחר שאביו, ולטר, נשלח בטרנספורט האחרון לאושוויץ, בסוף אוקטובר 1944. גרטה ומיכאל ניצלו ועלו ארצה, ולימים נעשה אותו מיכאל וינר לאלוף מיקי וינר, קצין הרפואה הראשי של צה”ל.

בתפקידיו הקודמים בצה”ל היה ד”ר מיקי וינר , קצין הרפואה של חטיבת גולני במלחמת יום הכיפורים. 

 מקור וקרדיט : טל בשן

ראו גם : מיכאל וינר – ויקיפדיה

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *