יוסי קורן , ילד בן 11 , הישרדות בבונקר מתחת לאדמה ללא חשמל ומים

254

הספקתי ללמוד רק 4 כיתות. לאחר השואה שאותה עברנו זמן קצר בגטו ומשם אבי הבריח אותנו לבונקר מתחת לאדמה לתנאים ללא תנאים ללא מים חימום או חשמל. אכלנו אוכל מינימלי. בבונקר היינו 6 מבוגרים ושני ילדים.

האזור שהבונקר היה שוחרר על ידי הצבא הרוסי. בבוקר מוקדם נפרץ דלת הבונקר (מקלט) בכניסה עמד קצין רוסי וציווה עלינו ברוסית להרים ידיים, אבי דיבר הרבה שפות כולל רוסית ואמר לו: "אל תירה אנחנו יהודים". הקצין הרוסי אמר לאבי:" אתה משקר באזור הזה אין יהודים". הקצין הכניס יד לכיס והוציא ספר תפילה בעברית והגיש לאבא שלי. מאחר שאבי היה תלמיד ישיבה וקרא בספר התפילה כך הקצין השתכנע שאנחנו יהודים ודאג לנו לשמירה על המקום ולמזון, והתברר שגם הוא יהודי, הוא ביקש מאבי לא לגלות לחיילים שלו שהוא יהודי. הקצין היה מפקד חטיבה.

לאחר השחרור מהגרמנים משפחתי חזרה לכפר הולדתי. לאחר כשנתיים וחצי בכפר נפגשתי עם התנועה הציונית והצטרפתי לעליית הנוער בפנימייה של דרור הבונים.

בשנת 1948 לפני הקמת המדינה אני ובת אחותי שהייתה בגיל 4 יצאנו מהונגריה שהיינו בצרפת כחצי שנה משם עלינו לישראל.

בינואר 1949 עלינו לישראל והגענו לבית העולים לקריית חיים ליד חיפה.

לתיעוד המלא  במאגר סיפורי מורשת – הקשר הרב דורי

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *