יעקב בר ז”ל ,ילד בן 14 בתקופת השואה בפולין , אלוף משנה בחיל השיריון בצה”ל

449

בתקופת השואה

יעקב בר (בירנבוים) ז”ל  נולד ב-10 ביוני 1928 כיעקב דוד בירנבוים בביילובז’יג, פולין, עיירה שמנתה כ-15,000 תושבים, כמחציתם יהודים. בנם הבכור של ר’ שלמה מאיר וחוה אסתר.

בשנת 1939, בזמן פלישת גרמניה לפולין, גרשו הנאצים את משפחתו מביתה אשר הפך למפקדת הז’נדרמריה בעיר. בשנת 1941 אביו נעצר ומאז נעלמו עקבותיו, כעבור שנים התברר כי נרצח בירייה על ידי הנאצים במרתפי הגסטאפו. בשנת 1942, בזמן גירוש הקהילה היהודית בעיירתו, הופרד ישקה מאמו ואחיותיו שנלקחו למחנה טרבלינקה ונרצחו מאוחר יותר באותו היום בעוד שהוא, ועימו כמה עשרות מבני הקהילה היהודית בעיר, נלקח למחנות עבודה שונים. במהלך העבודה במחנות חלה ישקה בטיפוס הבהרות ואף נפצע קשות ברגלו, אך בזכות תושייתו שרד את המחלה וריפא את רגלו. בשנת 1944 חיבל ישקה בשלוש משחזות במחנה העבודה בו שהה על ידי ביצוע קצר חשמלי. בחקירה שניהלו הגרמנים התגלה כי האשם בחבלה הוא ישקה. לאחר שנתפס והוכה עמדו הגרמנים להוציאו להורג בתלייה אך הוראה שהגיעה ככל הנראה מהאחראים על עבודתו במחנה הורתה להסגירו לידי משמר המחנות, בזמן שנעצר על ידי משמר המחנות הוכה שוב ונחבל בגבו.

לאחר מכן נשלח ישקה לעיר לייפציג ובינואר 1945 הגיע ברכבת למחנה ההשמד הבוכנוולד בו סומן כעציר פוליטי (באמצעות משולש אדום על בגדיו). בפברואר 1945 הועלה על רכבת והועבר למחנה טרזיינשטט בו הוקם “גטו ראווה”, המסע ברכבת ארך כשלושה שבועות ובסופו שרדה רק כעשירית מהנוסעים. כאשר שוחרר המחנה במאי 1945 ניגש אל ישקה טנקיסט רוסי והציע לו אוכל ומים, תמונה אשר תחרט בזכרונו מאוחר יותר כאשר יתגייס לחיל השריון. לאחר מכן הגיע ישקה למשרדי הצלב האדום בפראג כפליט וביקש סיוע על מנת לחזור לביתו. כאשר חזר לביתו גילה כי ככל הנראה הוא השורד היחיד ממשפחתו וכי כעת העיירה נשלטת על ידי לאומנים פולניים המתנכלים ליורשי הרכוש היהודי, בנו של ראש העיר אף האיץ בו לעזוב את המקום מחשש לחייו. בעזרת שארית רכושו קנה ישקה תעודות מזויפות וחזר לקהילה היהודית בפראג.

עלילותיו בארץ: במחנה הגיוס סירבו לקבלו ל”שועלי שמשון”, ולכן ניגש לאוהל הסמוך, ממנו שמע קולות ברוסית. זה היה הגרעין לחיל השריון. הוא שירת בגדוד 82 מ-1948 עד 1962 וכרס”ר הגדוד השתתף במלחמת סיני. לקורס קצינים סירבו לקבלו, בשל גבו השבור, ורק בהתערבות אלוף ישראל טל הוסכם שיתחייב, כי הוא עושה זאת על אחריותו. הוא חזר לגדוד, אך ב-1962 התמנה על ידי מפקד גייסות השריון, דדו אלעזר, להקים מתקן אימון לשריון בצאלים, והוא סרן בלבד. ישקה המציא למתקן את המספר 500, אסף צוותים, פיתח תורת הדרכה והחל לאמן יחידות. “על כך שמורה לו זכות גדולה”, אמר האלוף טל.

מקור 1

מקור 2

2

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *