יצחק שיפר , ילד בן 10 , כפועל מומחה במפעל גרמני בגטו לודג'

352

"אבא שלי עבד בגטו אצל אריק יעקובוביץ, הוא היה הולך למפעלים, ומעביר את הסחורות שהם סיימו להכין. אמא עבדה בתור תופרת במפעל של גלזר. היא הייתה לוקחת איתה לעבודה את אחי הקטן שנולד ב- 1938 , וכשהגרמנים היו באים הוא היה מתחבא מתחת לשולחן. בהתחלה, היו בתי ספר, ואני המשכתי ללמוד. לא דיברתי אידיש, ומהר למדתי את השפה. כשהייתי בן 9, שלחו אותי לעבוד בבית חרושת של קש, והתפקיד שלי היה להכין את הקש לנשים שקלעו ממנו צמות למגפיים של הגרמנים.

הייתי ילד אנרגטי, ולא רציתי לעבוד, אז אבי סידר לי עבודה ב Naehmaschienenreparaturen  – שזה מפעל לתיקון מכונות תפירה. התחלתי לעבוד בתור שוליה של אדם מבוגר, ועד שהייתי בן 10 – כבר ידעתי את העבודה, וכבר הייתי עצמאי, ונתנו לי עוזר – ילד יותר קטן ממני. קיבלתי מרק – ליטר וחצי, והייתי מביא גם לאח שלי."

לתיעוד המלא

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *