מסע האימים של הנער אימרה קרטס

464

 

קרטס הוא סופר הונגרי יהודי, זוכה פרס נובל לספרות.קרטס הוא ניצול של המחנות אושוויץ-בירקנאו ובוכנוולד, לשם נשלח בהיותו בן 15 בלבד. הוא פרסם את הספר הראשון שלו "ללא גורל" בשנת 1975, אך הספר לא זכה להכרה ציבורית עד שנת 1988. לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי תורגמו ספריו והתחילו להופיע בגרמנית ובלשונות אירופאיות נוספות.בשנת 2002 הוענק לו פרס נובל לספרות.


מתוך הספר "ללא גורל":


"באושוויץ חוויתי את רגעי האושר הקיצוניים ביותר. אינך יודע מהי המשמעות של מנוחה בבית החולים של המחנה, או לזכות ב-10 דקות של הפוגה מן עבודת הפרך הבלתי ניתנת לתיאור. הקירבה למוות, היא סוג נוסף של אושר. ההישרדות הופכת לחירות הגדולה מכל."


העלילה מספרת על נער הונגרי בשם גיורגי המתגורר בבודפשט. הוא בן להורים גרושים ממשפחה יהודית משתלבת החי עם אביו ואמו החורגת. כולם נאלצים לענוד את הטלאי הצהוב אולם הוא מקבל זאת כדבר טבעי. הספר נפתח בפרידה המרגשת שלו ושל בני משפחתו מאביו שנשלח למחנה עבודה. זמן קצר לאחר מכן, גיורגי מקבל ניירות עבודה ונוסע לעבודה מחוץ לרובע היהודי. יום אחד הוא מורד מהאוטובוס בידי שוטר הונגרי שחיפש יהודים ונאסף עם עוד נערים יהודים כמוהו לבית מבודד, משם הם נשלחו ברכבת צפופה לאושוויץ. כשהגיע לשם, בעצת אחד האסירים, הוא אומר לקצין הנאצי שגילו הוא 16, שקר שהציל את חייו. הוא מספר לנו על החיים במחנה והתנאים שניצבים בפניו.


בסופו של דבר נשלח גיורגי לבוכנוואלד, וממשיך בתיאור חייו במחנה הריכוז, עד שלבסוף נשלח למחנה אחר בזייץ. שם הוא מורחק מהנערים שהכיר ואמור להסתדר לבדו. הוא פוגש במחנה באסיר הונגרי ותיק בשם בנדי ציטרום. השניים מתחברים ובנדי מדריך אותו ועוזר לו לשרוד בתנאים הבלתי נסבלים של הרעב והקור המקפיא במחנה. גיורגי נחלש יותר ויותר עד שלבסוף הוא נופל למשכב ונהיה על סף המוות, אבל נשאר בחיים ובסופו של דבר הוא נשלח למרפאה במחנה עד סיום המלחמה. כשהוא חוזר לבודפשט, הוא מתעמת עם קרוביו שלא נשלחו למחנות והחלו רק לאחרונה לשמוע על העוול והסבל הנורא, ורוצים שישכח את העבר ויחשוב על עתידו. 

ללא גורל – ויקיפדיה

אימרה קרטס – ויקיפדיה

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *