"אספו אותנו למרתף. ובחוץ שמרו חברים שאף אחד לא יתקרב. כי הייתה כבר מחתרת, אסור היה לנו להופיע בפומבי. ישבנו על הרצפה מחובקים אחת חיבקה את השנייה. היינו שמה איזה שישים ילדים שלוש עשרה ארבע עשרה. ואז אמרה לנו מירה, תדעו לכם שזאת אסיפה שלנו האחרונה. אנחנו לא נוכל יותר להיפגש, אנחנו מפזרים את התנועה. כי עכשיו יבואו ימים קשים מאוד. אנחנו חייבים עכשיו לארגן את התנועה למרד. כי התפקיד שלנו זה למרוד. ועכשיו אתם אולי תישארו כל אחד בפני עצמו וזה יהיה המבחן הגדול שלכם. תזכרו שאתם אנשים, בני אדם עם מצפון ועם אהבה לזולת. מאותו רגע היה תוהו ובוהו. כולם ברחו כל הזמן ברחנו ממקום למקום והסתתרנו. ואני כל הזמן אני עם המשפחה ואני כל הזמן רצה אל המקום הריכוז של התנועה לראות מה קורה. מינו אותי להיות קשרית, ושאני אשמור על הקשר עם בנות אחרות מהתנועה. ושאני אבוא כמה שאפשר בשביל לקבל, אם יש פקודות חדשות. החיים התחילו להיות איומים. פשוט לקחנו תרמיל. וכל לילה ישנו במקום אחר. 
עליזה ויטיס שומרון : ילדה בת 15 במרד גטו ורשה
2276
"אספו אותנו למרתף. ובחוץ שמרו חברים שאף אחד לא יתקרב. כי הייתה כבר מחתרת, אסור היה לנו להופיע בפומבי. ישבנו על הרצפה מחובקים אחת חיבקה את השנייה. היינו שמה איזה שישים ילדים שלוש עשרה ארבע עשרה. ואז אמרה לנו מירה, תדעו לכם שזאת אסיפה שלנו האחרונה. אנחנו לא נוכל יותר להיפגש, אנחנו מפזרים את התנועה. כי עכשיו יבואו ימים קשים מאוד. אנחנו חייבים עכשיו לארגן את התנועה למרד. כי התפקיד שלנו זה למרוד. ועכשיו אתם אולי תישארו כל אחד בפני עצמו וזה יהיה המבחן הגדול שלכם. תזכרו שאתם אנשים, בני אדם עם מצפון ועם אהבה לזולת. מאותו רגע היה תוהו ובוהו. כולם ברחו כל הזמן ברחנו ממקום למקום והסתתרנו. ואני כל הזמן אני עם המשפחה ואני כל הזמן רצה אל המקום הריכוז של התנועה לראות מה קורה. מינו אותי להיות קשרית, ושאני אשמור על הקשר עם בנות אחרות מהתנועה. ושאני אבוא כמה שאפשר בשביל לקבל, אם יש פקודות חדשות. החיים התחילו להיות איומים. פשוט לקחנו תרמיל. וכל לילה ישנו במקום אחר. 