ראול טייטלבאום , ילד בן 11 , במחתרת של טיטו ביוגוסלביה

47

"משפחתי הייתה המשפחה היהודית היחידה בעיר הסמוכה לגבול אלבניה. בין שתי מלחמות העולם היה אבי, ד"ר יוסף טייטלבאום, רופא העיר. לאחר הכיבוש , לקראת סוף 1941 , אסרו השלטונות האיטלקים את אבי , ובראשית 1942 שלחו אותו למחנה ריכוז איטלקי במרכז אלבניה. אבי עסק במקצועו גם במחנה האיטלקי והיה כלוא בו עד לכניעתה של איטליה בספטמבר 1943.

בראשית 1942, כאשר עצרו את אבי , בטרם מלאו לי אחת-עשרה שנים, הצטרפתי לחוליית נוער מחתרתית שפעלה בפריזרן כחלק מתנועת ההתנגדות של טיטו, ובקבוצת הצעירים שמנתה עשרה חברים , הייתי היהודי היחיד. עסקנו בהפצת כרוזי מחתרת, בחבלה בכלי רכב של הצבא ובניסיונות לגנוב נשק מן החיילים האיטלקים, כמו גם בתפקידי אבטחה לפעילות של אנשי המחתרת הבוגרים.

בפעילות מחתרתית זו המשכתי עד אמצע 1943 כאשר עברנו אמי ואני לאלבניה כדי להיות קרובים יותר לאבי העצור. עם כניעתה של איטליה ושחרורו של אבי הצטרפה משפחתי, עם כל העצירים ששוחררו מהמחנה , אל הפרטיזנים האלבנים. שהינו עמהם חודשים אחדים, עד ראשית 1944. אבי טיפל בפרטיזנים פצועים, אבל בשל מחלתו שהחמירה בהרים, חזרנו לפריזרן. שוב יצרנו קשר עם המחתרת בעיר והובטח לנו שיכינו בשבילנו בונקר להסתתר בו ואולם הגרמנים היו מהירים יותר.  במאי 1944 ריכזו אותנו אנשי ס.ס. מדיוויזיה על שם סקנדבר של המתנדבים האלבנים, וכל יהודי חבל קוסובו נשלחנו למחנה הריכוז ברגן-בלזן בגרמניה.

אבי נפטר ימים אחדים אחרי השחרור ונקבר בגרמניה באפריל 1945, ואמי שרדה.

אחרי המלחמה זכיתי ל"אות הלוחם" במלחמת השחרור העממית של עמי יוגוסלביה על חלקי בחוליית הנוער המחתרתית בפריזרן. "

מקור וקרדיט : ראול טייטלבאום , אחד מכל שמונה : יהודים בשורות הפרטיזנים ובמחתרות ביוגוסלביה במלחמת העולם השנייה, הוצאת יד ושם , 2015 .

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *