לפני המלחמה התגורר אלן עם הוריו ואחיותיו בעיר איבי, עיירה קטנה כ-150 ק"מ מערבית למינסק. בקיץ 1941 כבש הצבא הגרמני את איבי וטבח 220 מאנשיו היהודים המשפיעים ביותר – כולל אביו של אלן, איש עסקים ופעיל ציבורי.
תשעה חודשים לאחר מכן, הגרמנים חזרו שוב. כשהחיילים ומשתפי פעולה שלהם התקרבו, אימו של אלן התעקשה שאלן התחבא בעליית הגג, ואמרה לו, "אתה חייב לשרוד!" החיילים לא מצאו אותו, אך שאר בני משפחתו לא היו ברי מזל. אימו, סבתו ושתי אחיותיו נרצחו באותו היום – יחד עם עוד 2,500 יהודים נוספים.
בדצמבר 1942 החיילים פרצו את שערי הגטו בעיירה הפולנית איבי כדי לגרש את יהודי העיירה שנותרו למחנות ריכוז . ליהודים אמרו שיישלחו למחנות עבודה , אך אלן סמול בן הארבע עשרה ראה מה הגרמנים עשו להוריו; הוא ידע שמשהו הרבה יותר גרוע מצפה להם. כאשר הבחין כי השומרים לא משגיחים, אלן נמלט בריצה דרך הקהל לכיוון היער. השומרים פתחו באש הכדורים פספסו אותו ; קליע אחד פילח את שרוול מעילו אבל הוא פשוט המשיך לרוץ עד שהוא היה מחוץ לטווח הראייה.
אלן נשאר במנוסה במשך חודשים, עבר מעיר לעיר כדי להתחמק מהנאצים והפולנים האנטישמיים שצדים יהודים. לאחר שטעה בדרך , יחידת פרטיזנים רוסית אספה. למרבה המזל, חבר משפחה זהה אותו ודאג שהפרטיזנים יקבלו את אלן לחטיבה שלהם, אפילו נתנו לו רובה. בגיל ארבע עשרה, אלן סמול הפך ללוחם פרטיזן הצעיר ביותר בחטיבת סטלינסקיה.
החטיבה שלו הייתה פעילה ביער נליבוקי וסביבתה – וגם במחנה המשפחות של בילסקי . ביצותיו הצפופות והבלתי חדירות של היער הציעו הגנה, אך הפכו את התנועה ביער לקרב בפני עצמו. בשלב מסוים אלן וחבריו חצו בביצה כה עמוקה שהם נאלצו להשתמש בקנים כמו שנורקל כדי לעבור.
תפקידו של אלן בתור צופי פרשים היה אחד המסוכנים בחטיבה. הוא ושני צופים נוספים נעו ע"י סוסים כדי להשיג מידע חיוני לממונים עליהם, כשהם מתנהגים כרוח רפאים בשדה הקרב. אם נשקפה צרה לפרטיזנים, אלן היה מהראשונים שראו זאת והיה דואג לדיווח.
לאחר שחרור פולין גויס אלן לצבא הסובייטי. בשנת 1946 הצליח להתגנב לאזור האמריקני בעזרת ארגון ציוני. הוא הגיע בסופו של דבר למחנה עקורים במינכן, שם נתקל בלאון בקסט, חבר ילדות ותיק ששרד גם את המלחמה כפרטיזן. אחרי מינכן, הם לא התראו שוב במשך שישים וחמש שנים.
בשנת 1947 עשה אלן את דרכו לארצות הברית. הוא שירת בצבא ארה"ב, ולאחר מכן עבד בניו יורק בתעשיית האופנה. יש לו שני ילדים, שמונה נכדים ושני ילדים נינים. כיום הוא גר בפלורידה.
כי אנחנו העדים הבאים – קבוצת פייסבוק
