"הקואורדינציה הציונית לגאולת ילדים יהודים" היה ארגון שהוקם על אדמת אירופה החרבה להצלתם, שיקומם והעלאתם ארצה של ילדים מקרב שארית הפלטה. עם פעיליו נמנו שורדי שואה לצד שליחים מארץ ישראל, אשר תרו אחר הילדים שהיו במסתור במנזרים ואצל משפחות נוצריות, פעלו להוצאתם משם ולעיתים אף פדו אותם בכסף. הם הקימו בתי ילדים בפולין לקליטת הילדים ובהמשך ליוו אותם בדרכי הבריחה וההעפלה ארצה. דגש מרכזי בפעילות החינוכית היה על השבת האמון באדם לילדים, שחוו כבר נטישה, עולמם חרב עליהם וחלקם אף רחק מהיהדות. אריה-לייבל קוריסקי, מזכיר הקואורדינציה, סיפר על ילדה בשם אירקה שהוריה נרצחו והיא הוסתרה אצל איכרה פולניה שהמירה את דתה. בהגיעה לבית הילדים בלודז', הפגינה חשדנות רבה ואמרה: "אם קרוביי היהודים וכל היהודים זרקו אותי והשאירו אותי לבד בימים הקשים ביותר של חיי, אזי מחויבת אני לאל הזה ולאנשים האלה שהושיטו לי יד ונתנו לי בית, איני רוצה להיות יהודיה ולשוב אל אותן צרות".
השינוי התחולל אצלה בסדר הפסח תש"ו בבית הילדים, מראה שולחן החג הזכיר לה לפתע את בית הוריה. קוריסקי רשם את הסיפור בעיתון "למען הילד היהודי" שפרסמה ה"קואורדינציה" באותה שנה.
באותו עיתון הופיע גם תצלומה של שרה שנר-נשמית עם קבוצת ילדים שטיפלה בהם. שנר, פרטיזנית בעברה, הייתה מהפעילות המרכזיות של ה"קואורדינציה" ולימים, נמנתה עם מייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות ובית לוחמי הגטאות.
בצילום : שרה שנר-נשמית וילדי הקאורדיניזציה, ניצולי השואה שהצילה ודאגה להם כאם
הצילום באדיבות בית לוחמי הגטאות
אודות שרה שנר – נשמית, בוויקיפדיה בעברית (קישור)
מקור וקרדיט : אתר האינטרנט של בית לוחמי הגטאות
0
