הילד שמעון רדליך , בן 7, מסתתר בעליית גג אצל אישה אוקראינית פשוטה

467

בזמן הכיבוש הנאצי התחבא הילד "שימק" רדליך, תחילה בבית בגטו ואחר כך בעליית גג אצל אשה אוקראינית פשוטה, שסיכנה את חייה כדי להציל אותו ואת בני משפחתו. ב-1944 שוחררה העיר בידי הצבא האדום וחזרה לחיק אוקראינה הסובייטית.

שמעון רדליך שרד את השואה, עלה לארץ ובאחד מקיבוצי העמק נתקל ביחס הבוטה של הצברים. כנראה המפגש הזה הכאיב לו כל כך, עד שבזמן משפט דמיאניוק, כשהתראיין ל"על המשמר", העיר כי "זיכרונותי משהותי אצל אותה איכרה אוקראינית פשוטה שהצילה אותי בזמן המלחמה נעימים יותר מן הזיכרונות שנותרו לי מן הקיבוץ". הוא לימד היסטוריה, אבל לא היה מסוגל להתקרב לנושא שבעיניו כל השאר היו טפלים לעומתו: השואה. הוא לימד אותנו על סטלין ועל ממשיכיו, אבל חשב וחלם על בז'ז'ני שהיתה ואיננה.

אלא שהזמן עשה את שלו, ובהדרגה הוא אזר כוחות נפשיים להתמודד עם עברו. ב-1986 אירגן רדליך אות חסיד אומות העולם לקארול קדוגני, הפולני שסייע למשפחתו לשרוד בגטו בבז'ז'ני, והשתדל להפריך את האמונה הרווחת שכל הפולנים סייעו לנאצים: סיפורו האישי הוכיח עד כמה היתה המציאות מורכבת יותר. שנה אחר כך נסע לראשונה ללודז', העיר אליה עקר אחרי המלחמה, ושם נתקף דיכאון למראה הבית "שלו", שהיה מוזנח וקודר. כאילו לא די בכך, חבורת נערים הוללים שפכה עליו מי קרח ועוררה בו זיכרונות מרים.

ב-1991 חזר רדליך לעירו בז'ז'ני ולפגישה מרגשת עם טאנקה קונצביץ', האוקראינית שהצילה את חייו. היא מיררה בבכי וקראה לו שוב ושוב "ילדי הקטן". הוא אירגן גם לה אות חסידת אומות העולם – שוב, כדי להוכיח שלא כל האוקראינים היו עשויים מקשה אחת. בסיורו בעיר התקשה לזהות את בז'ז'ני של ילדותו. אבל את בית הקברות היהודי מצא, מלא עשבים שוטים ומצבות שבורות. רדליך מתאר את הדברים בשפה מינימליסטית, שעוצמתה זועקת מבעד לאיפוק. "זה היה המקום שבו נורה אבי והושלך אל קבר אחים באקציה האחרונה, לפני חצי מאה כמעט. שוטטנו בשטח, אמרתי קדיש, ועזבנו".

מכאן ואילך השתנו הדברים. כפי שקורה לניצולי שואה הממלאים פיהם מים שנים ארוכות ולפתע נפרץ אצלם הסכר, כך התנער רדליך והחליט לספר את סיפורה של בז'ז'ני בימי המלחמה. הוא רתם את זיכרונותיו כילד לכישוריו כהיסטוריון, ופתח במירוץ הקדחתני אחרי עדים שהולכים ומתמעטים, מסמכים שאובדים לעד וזיכרונות הנמוגים עם חלוף השנים. התוצאה שלפנינו היא ספר מרגש מאין כמותו, הממזג יכולת לטוות סיפורים אישיים ולשלבם במארג היסטורי מרתק.

מקור

שמעון רדליך (נולד ב-2 באפריל 1935) הוא היסטוריון ישראלי, חוקר תולדות יהודי ברית המועצות, פרופסור אמריטוס להיסטוריה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

שמעון רדליך – ויקיפדיה

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *