הניק רוזנברג ( לימים האלוף חיים ארז), ילד בן שש במנזר פולני

2006

פרידה , אמו של הניק נתפסה ע"י הרוסים מבריחה שלושה ליטרים ספירט ונדונה ל10 שנות מאסר ליד בוכרה.

ידיד של האם ארז כמה בגדים בתיק קטן ולקח את הילד לבית יתומים , שפעל במנזר נוצרי בעיר סמרקנד, עם נזירות לבושות  שחור שענדו צלבים גדולים. היו שם עוד ילדים , כולם דוברי פולנית , יהודים ונוצרים.

רק בן שש , מצא עצמו הניק מתפלל לצלב שעל קיר המנזר , כאשר הנזירות מלוות את התפילה במזמורים לישו המושיע.

מהר מאד למד את חוקי החיים במקום הסגור , שהיה עולם בפני עצמו עם מנהגים משלו.  בתור לאוכל השתדל תמיד להיות בין הזריזים, ידע מניסיון שמי שעומד בראש התור ייהנה מארוחה טובה ואילו המאחרים יישארו עם פחות אוכל. הוא לא הבין מדוע ילדים מבוגרים ממנו , שעמדו לפניו בתור , מחביאים בכיסים חלק מהאוכל, בעיקר לחם. כעבור זמן גילה שהאוכל הזה מגיע לאנשים שמחוץ למנזר ונמכר לאנשים ברחוב או למשפחות הרעבות של הילדים . הניק לא היה שותף להברחות המזון . לא היה לו למי למי להעביר אוכל בחוץ.

בבית היתומים היתה משמעת ברזל . הנזירות קבעו לוח זמנים להשכמה , לרחצה , לארוחות בוקר ולשיעורי הברית החדשה וההיסטוריה של פולין. בין לבין היו תורנויות במטבח. הילדים נדרשו לקלף תפוחי אדמה. חלק מהילדים הסתירו תפוחי אדמה מתחת לבגדים והעבירו אותם אחר כך לקרובי משפחה מחוץ למנזר.

באחד הימים הופיעו במקום קציני צבא בצבא אנדרס הפולני שבאו לדבר עם הנזירות על הילדים הפולנים , שאמורים , על פי הסכם מוקדם , להצטרף אליהם במסע הארוך למזרח התיכון . הילדים המבוגרים יותר בבית היתומים ידעו לספר שבקרוב כל הילדים הפולנים ייסעו מכאן עם החיילים. כך החל המסע של "ילדי טהרן".

צבא אנדרס, בפיקודו של הגנרל הפולני ולדיסלב אנדרס, הוקם  בתחילת 1942 בעקבות הפלישה הגרמנית לברית המועצות . אנדרס , מפקד חטיבת פרשים בצבא הפולני , נשבה בידי הרוסים לאחר שאלה השתלטו על חלקה המזרחי של פולין , נכלא ועונה קשות , אבל שוחרר  בסוף 1941 ונבחר להקים כוח פולני , שיילחם לצד הצבא האדום בגרמנים .

בסופו של דבר , החליט סטאלין שהוא לא רוצה את הלוחמים הפולנים לצדו, ובעלות הברית סיכמו שהצבא הפולני , שכלל 30 אלף חיילים , ושאליהם הצטרפו עשרות אלפי פליטים אזרחים פולנים , יגיע למזרח התיכון ויילחם לצד הצבא הבריטי. ההסכם בין הממשלה הפולנית הגולה שישבה  בלונדון לשלטונות הסובייטים קבע שאנדרס יוכל לקחת איתו כמה אלפי ילדים, יהודים ולא יהודים , כולם יוצאי פולין, שהיו באותה העת ברפובליקות הדרומיות של ברית המועצות.

הכוח הפולני עבר לאיראן , שבה עבר אימונים והתגבש כיחידה צבאית לוחמת. בתחילת 1943 הגיע הכוח הפולני לישראל , ובהמשך השתתף בקרבות הקשים נגד הצבא הגרמני במונטה קסינו שבדרום איטליה.

הילדים היהודים שנלוו לכוח , רובם יתומים , נקלטו בידי אנשי הסוכנות היהודית שהגיעו לטהרן, והתקבלה החלטה בסוכנות היהודית לשלוח נציגים מארץ ישראל כדי לדאוג לילדים ולפעול להעלותם ארצה.  עבור הסוכנות היהודית היתה זו משימה לאומית להציל את הילדים , אולי הניצולים הראשונים שמגיעים מפולין הכבושה , עדים ראשונים לזוועות הנאצים.

מקור וקרדיט :

אילן כפיר , דני דור

מסע חיים: אלוף חיים ארז : מ"ילדי טהרן " לפיקוד על צליחת הטנקים במלחמת יום הכיפורים

כנרת , זמורה –ביתן , 2017

2

תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *