"זה היה מאוד עצוב. אבל לא היה אז זמן לחשוב על זה. הזמן אז רק הישרדות", נזכר דוד ברגמן על בר המצווה שלו. למרות היותו ספון בקרון רכבת צפוף לכיוון מחנה הריכוז פלאשוב, דוד עדיין ציין בזיכרונו את טקס ההתבגרות החשוב הזה עם אביו ואסירים אחרים.
דוד נזכר שאביו "הסתיר בסתר, תוך סיכון חייו, בקבוק יין קטן. והוא הוציא אותו. והוא העביר אותו לכולם, וכולם לגמו קצת ואמרו לחיים ככה חגגתי את בר המצווה שלי".
בפלשוב הופרד דוד מאביו והועבר למחנה הריכוז גרוס-רוזן. משם נשלח למחנה רייכנבך ולאחר מכן לדכאו.
במהלך העברתו לדכאו, דוד היה בקרון רכבת עם אסירים נוספים, שרבים מהם מתו במסע.
דוד שוחרר במאי 1945, והוא היגר לארצות הברית ב-1947. אביו לא שרד.
צילום: USHMM, באדיבות דוד ברגמן
0
