העפלת ילדים ניצולי השואה בספינות מעפילים 1944-1945

1720

בסיום מלה"ע הופנתה תשומת הלב המיידית של מוסדות הישוב, באמצעות 'המוסד לעליה ב' (שנעזר רבות לצורך הענין באנשי היחידות הבריטיות הא"י שהגיעו עם הצבא הבריטי לאירופה), להצלת ילדים יהודים, ברובם יתומים, ששוחררו זה עתה ממחנות ריכוז או מצאו מפלט במוסדות-דת/משפחות נוצריים וכיו"ב. עוד לפני שמפעל ההעפלה – 'עליה ב' – החל את פעילותו ('דלין', הספינה הראשונה, הגיעה ב-28 באוגוסט 1945), הופעל לחץ על שלטונות הכיבוש, האמריקאים, הצרפתים ואף האנגלים לאפשר לילדים אלו להיכנס ארצה באופן חוקי ואף לספק את כלי השייט הנדרשים – שהועסקו באותה עת בהחזרת חיילים שעמדו להשתחרר לארצותיהם – למטרה הומנית זו.

– האוניה 'מטרואה' הגיעה פעמיים, ב-18 ביולי ו-3 בספטמבר 1945. בהפלגתה הראשונה הביאה, בין יתר העולים, 470 ניצולי המחנות וביניהם את 'ילדי בוכנוואלד' – קבוצה גדולה של ילדים ונערים יתומים ניצולי המחנות.

– האוניה 'אמפייר פטרול' הגיעה ב-8 באוגוסט 1945 עם קבוצה של 49 ילדים ניצולי שואה, יוצאי יוון, שנקלטו במושב עין ורד.

מקור

 

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *