אודות ילדים בשואה – מיזם תיעוד

מיזם תיעוד חינוכי הנמצא בתהליך עבודה מתמשך

יעדי המיזם

  • המטרה של מיזם התיעוד היא ליצור מיפוי מקיף של מקורות מידע על ילדים בשואה .
  • מאז שנת 2014 פועל צוות המיזם לאיתורם של אוטוביוגרפיות , זיכרונות , עדויות , ויומנים של ילדים ניצולי שואה.
  • מטרת המיזם היא הנגשת המידע הביוגראפי לציבור התלמידים והמורים תוך הבניית המידע בצורה ברורה מעניינת.
  •  המיזם תוכנן ונבנה כספריה דיגיטלית חינוכית באינטרנט .
  • כל מקורות המידע מאונדקסים תוך ניסיון למיין את פריטי המידע עפ"י קטגוריות קבועות ( טקסונומיה)
  • מיון החומרים והעדויות מבוסס על טקסונומיה ברורה וקבועה המהווה קו-מארגן של מאגר מידע  ייחודי זה לתיעוד השואה בישראל , והוא ייחודי גם בעולם.
  • עד כה קוטלגו  במאגר המידע המקוון אלפי עדויות וזיכרונות של ילדים ניצולי שואה

חשיבותו של המאגר כפולה: 

  • איסוף העדויות
  • נגישותן.

מי מאחורי המיזם והיוזמה?

 מועצה מייעצת 

פרופסור  שמעון רדליך ( אודות)

 

המיזם פועל בשיתוף פעולה עם קבוצת החברים "כן אני דור שני" (שואה) , קבוצה בפייסבוק שהוקמה ע"י אורית לוסטיג 

 

תודה מיוחדת על העשרת סיפורי חיים במאגר : רינה רוטברג , סיפורי חיים , כתיבה ועריכה

 

המוצא באתר חומרים שיש מניעה לפרסמם, יודיענו והחומרים ימחקו. 

divider-daat-good

דף הפייסבוק של עמי סלנט 

מה הניע אותנו לפתח את המיזם המקוון באינטרנט ?

למרות העובדה כי 28,000 אלף ילדים שרדו את השואה , מספר העדויות וסיפורי החיים שלהם שהונגשו לציבור באינטרנט הוא זעום יחסית .

מצאנו אלפי עדויות וסיפורי חיים אשר לא תועדו באופן שיטתי ולא נחשפו לציבור הישראלי והעולמי בצורה הולמת .

לאור זאת החלטנו לפני כ5 שנים לפתח מיזם תיעוד מקוון באינטרנט אשר ינסה לאתר ולהנגיש לציבור הישראלי את התלאות שעברו אלפי הילדים שעברו בשואה .

עוד גילינו כי העדויות המעטות הקיימות מפוזרות ומפוצלות במוסדות שונים וקשה מאד להגיע אליהם.

ייחודיות

מקורות המידע על ילדים בשואה מפוצלים ומפוזרים בין עשרות גופי הנצחה , ארכיונים וספריות בארץ ובעולם , ולכן הוחלט לבנות פורטל אינטגרטיבי באינטרנט של עדויות וזיכרונות על ילדים בשואה .

מדובר על מאגר מידע מאוחד לתיעוד תלאות ילדים בשואה בישראל , והוא ייחודי גם בעולם.

המאגר מאגד בצורה אינטגראטיבית ואחידה את כל תיאורי העדויות והזיכרונות של ילדים בשואה כפי שנאספו באתרי יד ושם , ארכיון השואה בקיבוץ לוחמי הגיטאות , משואה בקיבוץ תל יצחק, מוזיאון השואה בוושינגטון, בית התפוצות , מאגר "לדורות" , הספרייה הלאומית, ומרכזים נוספים בישראל ובארה"ב .

האיסוף השיטתי  של צוות המיזם כולל גם ספרים ועדויות שתועדו מאז 1945 בארץ ובעולם .

מיזם האינטרנט "ילדים בשואה" שייך לתחום הקרוי "היסטוריה מסופרת" ( Oral History ) שכלי המחקר העיקריים שלו הם ראיונות וזיכרונות .

 ייחודיות הטכנולוגיה וניהול המידע

המאגר הממוחשב נבנה על בסיס טקסונומיה קבועה ומייצגת של כל העדויות .

כל פריטי המידע מזוהים ע"י הטקסנומיה הן בשלב העיבוד והן בשלב האיחזור . הטקסונמיה מזוהה ע"י מנוע חיפוש שהותאם במיוחד בעזרת גוגל . בצורה כזו נוצר חיפוש הקשרי המקל רבות על המשתמשים במאגר  ייחודי זה .

בכך תורם מאגר ילדים בשואה להבניית המידע בכל שלבי האיסוף, העיבוד והחיפוש .

איחזור מידע : במאגר ילדים בשואה מותקנים 2 מנועי חיפוש שונים ומשלימים : מנוע חיפוש הקשרי (מותאם גוגל)  ומנוע חיפוש טקסטואלי .

חידוש נוסף הוא מערכת ההפצה המתוקשבת של המיזם , המאפשרת למנויי המאגר לקבל עדכונים שוטפים כבר בשלב הייצור עפ"י פרופיל התעניינות . ערוצי העדכון הם בדוא"ל או ברשתות חברתיות כגון פייסבוק שם יש למיזם מעל 4000 מנויים .

מיון פריטי התיעוד ( טקסונומיה)

המיון של פריטי התיעוד מבוסס על קטגוריות נושאים קבועות . כל הפריטים באינדקס משובצים על פי קטגוריות הנושאים הבאות:

  • ילדים בגטאות

  • מבצעי הברחה והצלה של ילדים יהודיים

  • עדויות ילדים וספרי זיכרונות , כללי

  • עדים דוממים

  • הסתרת ילדים יהודים על ידי משפחות נוצריות

  • הסתרת ילדים יהודים במנזרים

  • ילדים במחנות עבודה וריכוז

  • ילדים ביערות 
  • ילדים ניצולי השואה , בשנים הראשונות לשחרור

  • התמודדות פסיכולוגית של ילדים ניצולי שואה בשלבים מאוחרים של החיים

 

איפה/ דן פגיס

" התחבאתי בחדר, אבל שכחתי איפה

בארון אינני ולא מאחורי הווילון.

גם לא במבצר הגדול בין רגלי השולחן .

הראי ריק ממני.

לרגע נדמה לי שאני בתמונה על הקיר.

באחד הימים אם יבוא מישהו ויקרא לי אענה ואדע: הנני."

מתוך: דן פגיס, כל השירים, ירושלים 1991 ,עמ' 244.

 רקע

כמעט מיליון וחצי ילדים נספו בשואה, מתוכם כ-1.2 מליון ילדים יהודים. עולמם של הילדים ובני הנוער בתקופת השואה הוא מן הטראגיים ביותר בתוך מציאות רווית כאב, אימה ורצח. מתוך העדויות, ספרי הזיכרונות, היומנים והמחקרים עולה כי מראשית ימיה של המדיניות האנטישמית של הנאצים, היה הדור הצעיר חשוף יותר מכל קבוצות הגיל האחרות בעם היהודי לסכנות ורדיפה.

בפולין חיו כמיליון ילדים יהודים עד גיל 14 לפני מלחמת העולם השנייה. על פי האומדן, רק כ-28 אלף שרדו, ומתוכם כ-5,000 ילדים בלבד ניצלו על אדמת פולין, רובם בזהות נוצרית שאולה. הם הסתתרו במנזרים ובבתי משפחות נוצריות, בערים ובכפרים וביערות, נאלצו להפנים זהות חדשה ולהתכחש לעברם ולמשפחתם. בסוף המלחמה שבו לא פעם אל החברה היהודית ואל שרידי משפחתם תוך התנגדות גדולה.

מיום עליית הנאצים לשלטון הפכו ילדים יהודים לקרבנות של חקיקה אנטישמית, ראשית בגרמניה, וככל שהזמן חלף, בכל המדינות שהגרמנים כבשו או כרתו עמן ברית. להורים ולמשפחות לא הייתה היכולת להעניק את הביטחון וההגנה לבניהם. ילדים יהודים הופרדו מחבריהם הלא-יהודים והורחקו מבתי ספר שמומנו על-ידי המדינה. הם ראו את הוריהם מאבדים את זכותם לתמוך במשפחתם והיו עדים לירידת משפחתם אל תהומות הייאוש.

כשפרצה המלחמה והחקיקה האנטישמית החמירה, גדל סבלם של הילדים היהודים: רבים מהם נידונו לחיי סבל ורעב בגטאות, שם, מנותקים מן העולם, הם חיו בצל של טרור ואלימות. ילדים ובני נוער רבים לקחו על עצמם משימות של הצלת חיים ועסקו בהברחת מזון לגטו.

כשהחלו הגירושים למחנות ההשמדה היו הילדים הנפגעים הראשונים. חלקם ברחו והסתתרו ברחבי אירופה הנאצית, מופרדים מהוריהם ומאהוביהם, חלקם מצאו מקלט בבתיהם של לא-יהודים. היו שהוסתרו בכנסיות, מנזרים ופנימיות ואחרים נדדו דרך יערות וכפרים, נשענים על תושייתם כדי לשרוד. רבים מהילדים הוכרחו לחיות תחת זהות בדויה, חלקם היו צעירים מאד כשהופרדו מהוריהם ושכחו את שמם ואת זהותם. מובן שלא כל הילדים היהודים הצליחו למצוא מקלט ורבים נתפסו ונשלחו למחנות ההשמדה. גילם הצעיר הפך אותם לטרף המיידי של מכונת ההשמדה הנאצית.

ראה גם : פרופ' דליה עופר ילדים בשואה

עמי סלנט , מייסד מיזם התיעוד ילדים בשואה, הוא גם העורך של האתר  חיים של אחרים – ביוגרפיות וסיפורי חיים

 

6