רבקה אלקין, שמחקריה עוסקים במגוון היבטים של החיים היהודיים בגרמניה בשנים 1938-1943, מתמקדת במאמר שלפנינו בשנות פעילותה האחרונות של מערכת הרווחה היהודית — מהימים שלאחר פוגרום "ליל הבדולח" בנובמבר 1938 ועד חיסולה של הקהילה היהודית בשנת 1943.
המאמר מתמקד במעונות לילדים יהודים שהפעילה הקהילה היהודית בשנים אלו במאמציה לדאוג לדור הצעיר.
המאמר מתאר כיצד התמודדו המוסדות עם צורכיהם של הילדים, שהגיעו אליהם לבדם לאחר שהורחקו ממערכת החינוך הכללית ואף נותקו ממשפחותיהם. המחנכים והמטפלות ניסו למלא את מקום המשפחות שהתפרקו ולגבש אצל השוהים בהם תודעה של שותפות גורל — "יחד" שהיווה משענת ליחידים.
מקור וקרדיט : יד ושם , [PDF]בשבילהזיכרון – Yad Vashem
0