16 במאי 1944
"סבתא וסבא, שולח לשניכם ברכות ומזל טוב לכבוד יום ההולדת של הבן היחיד שלכם. אנא מסרו לו את ברכותי."
כך כתב יעקב היימן מרקוס בן ה- 10 במכתבו האחרון לסבו וסבתו מצד אמו, היימן וברנטיה מטמן, ממקום המסתור בו שהה באמסטרדם.
פיליפ ודויפיה מרקוס חיו באמסטרדם יחד עם בנם יעקב-יאפ היימן (נ. 1934). לאחר כיבוש הולנד הסתתרו בסיועו של סלומון מטמן, אחיה של דויפיה. פיליפ ודויפיה חיו באמסטרדם בחסות מסמכים מזויפים על שם פיליפ קוך ודורה ויס. בנם יעקב היימן נשלח למסתור יחד עם דודתו רוזה, אחות אמו, משם שלחו מכתבים לבני המשפחה.
ב-8 ביוני 1944 נתפסו יעקב היימן ודודתו במקום המסתור באמסטרדם ונשלחו למאסר במחנה הריכוז וסטרבורק. ב-4 בספטמבר שולחו שניהם לגטו טרזין. היה זה הגירוש הגדול ביותר מהולנד והגירוש האחרון מווסטרבורק לטרזין. בטרזין עבדה רוזה במיון מתכות, עבודה שהקנתה לה חסינות מגירוש.
כששמו של יעקב היימן הופיע ברשימת הגירוש מהגטו החליטה רוזה להצטרף אליו והתחלפה עם מישהו ששמו הופיע באותה רשימה. ב-23 באוקטובר שולחו רוזה ויעקב לאושוויץ.
יעקב היימן נרצח בתאי הגז בהגיעו.
רוזה עברה את הסלקציה ושרדה עד שחרור המחנה. חודשיים אחר כך, במרס 1945, מתה ממזון מורעל שנמכר לה כמזון כשר.
קיראו את מכתבו האחרון המלא של יעקב היימן באתר יד ושם: http://bit.ly/3cbrGNl
יד ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה
0
