מרים וינטר, שנודעה גם בשם מריה אורלובסקי (באנגלית: Miriam Winter; 2 ביוני 1933 — 19 ביולי 2014) הייתה חוקרת ובמאית תיאטרון אמריקאית ממוצא פולני. נודעה בעקבות ספר זיכרונות שכתבה אודות ילדותה בשואה בפולין.
נולדה בלודז', פולין. הוריה היו טוביאס (טוביה) וינטר ומז'טה לז'ה (לאה) וינטר לבית קוהן. ב-1940 חייתה עם משפחתה בגטו ורשה, ובשנים 1940-1941 התגוררו באוז'רוב. מ-1941 עד סיום מלחמת העולם השנייה הוסתרה בבית אישה פולניה, שינתה את שמה למריה, הפכה לקתולית, וכך שרדה. הוריה, אחיה הצעיר ורבים מבני משפחתה המורחבת נספו בשואה במחנה ההשמדה טרבלינקה.
במהלך המלחמה ולאחריה נדדה וינטר ברחבי פולין עם המשפחה שאצלה הוסתרה, ונדרשה לעבוד בעבודות שונות. ב-1948 עברה לבית יתומים בשצ'צ'ין, שם שבה לראשונה לספסל הלימודים בבית הספר; ב-1951 סיימה את לימודי בית הספר התיכון. בהמשך למדה תיאטרון בבית הספר הלאומי המתקדם לתיאטרון "ליאון שילר" בלודז', בו סיימה את לימודיה ב-1959. ב-1963 נישאה לרומק אורלובסקי, לו סיפרה לראשונה על זהותה היהודית.
ב-1969 היגרה לארצות הברית. ב-1992 קיבלה תואר דוקטור בתיאטרון מאוניברסיטת מדינת מישיגן, ועבדה שם כמרצה למשחק. לאחר מכן לימדה בקולג' ג'קסון, שם גם ביימה הפקות תיאטרון של מחזות כגון "אנטיגונה", "אונדין" ו"פר גינט".
וינטר נודעה בעקבות ספרה "רכבות: זיכרונות של ילדות חבויה במהלך מלחמת העולם השנייה" (1997). הספר מתאר את סיפור הישרדותה במהלך השואה כילדה שהוסתרה, והמחיר הפסיכולוגי ששילמה על שמירת זהותה מוסתרת וחבויה, אפילו מעצמה, בפולין שלאחר המלחמה.
לווינטר נולדו שני בנים. היא התגוררה עם משפחתה בג'קסון, מישיגן. נפטרה בגיל 81 בעקבות מחלת הסרטן.
מרים וינטר – ויקיפדיה
0
