סיפורו של יעקב וישוגרוצקי, להסתתר במנזר

2270

 

שנת לידה:  1939

 "כאשר סבי נפטר, היינו צריכים לפנות את ביתו בקיבוץ כי סבתי גרה בבית סיעודי. באחת מהמגירות שבביתו, מצאנו מחברת ישנה מאוד ומרופטת. במחברת היה רשום באיטלקית ובחלק מהדפים היו ציורים. כאשר לקחנו את המחברת לחבר של סבא, איטלקי, שגר בקיבוץ, הוא הסביר לנו שעפ"י מה שרשום במחברת, זהו בעצם יומן שסבי כתב בזמן מלחמת העולם השנייה כאשר הסתתר במנזר בוותיקן. כיום היומן שמור בביתנו, הבאנו אותו לבן דוד של אמי שגר באיטליה והוא דובר איטלקית, והוא תרגם את זה ומה שהוא אומר זה שסבי ואחיו כתבו ביומן בתורות. ביומן היו רישומים של המקומות והאולמות בתוך המנזר שבו הוא הסתתר למשל: חדר האוכל, חדר השינה וכו' סיפור השהות של סבא שלמה במנזר (ששם נכתב היומן): ב-1943 הגרמנים כבשו את איטליה, המשפחה ברחה לכפר ליד רומא. בדצמבר 1943 הזהירו אתם ידידים שהפשיסטים מתכוונים לבוא לקחת אותם, המשפחה ברחה לרומא, סבי שרצה להצטרף לפרטיזנים נאלץ לוותר כי היה הבכור והרגיש אחריות למשפחה והצטרף למשפחתו.

 

 ברומא היה להם דוד שהיו לו קשרים בוותיקן והוא סידר להם אפשרות להסתתר שם, הבנים נכנסו לקולג' והבנות למנזר, כך שברומא נפרדו דרכם של הבנים והבנות במשפחה. סבא היה בקולג' עם אחיו ודודו. בלילות הם פחדו שהגרמנים יגיעו לחפשם. במנזר סבי והנערים האחרים היו צריכים לשיר שירים של נוצרים, ולחגוג את החגים הנוצרים אך הם לא לחצו עליהם לחגוג או לשיר את השירים. הם השתתפו בעבודות מקצועיות אבל לא לימודים שלמדו שאר הנזירים. הם לא יצאו החוצה מהמנזר ורק הסתובבו בתוך החצר של המנזר כי היו כל הזמן הפצצות. יום אחד יצאה שמועה שהגרמנים יבואו לקחת את הנערים .

כדי שלא יראו אותם, העלו את כל הנערים היהודים אל הגג. כל הלילות הם חיו בפחד ובמשך הימים היו מסביב הפצצות. בגלל הסכנה הגדולה הם החליטו לעזוב את המנזר כי הם קיבלו אישור לעבור לכנסיית "סנט ג'ובאני לטרנו" שמאחוריה היו בניינים של סמינרים וזה נחשב אזור אקסטרטריטוריאלי עם החצר סגורה. הם התאכסנו שם בעזרתם של הנזירים, אשר שיכנו אותם בכנסייה. כל הרכוש שלהם היה תרמיל קטן עם מעט בגדים. מאוחר יותר הסתבר לסבי שבאזור זה היה כל הפיקוד של הפרטיזנים האיטלקיים. בגלל הסכנה, נאסר עליהם ללכת ליד החלונות כדי שהגרמנים לא יראו אותם, סבי בילה את רוב זמנו בקריאת ספרים מספריית הכנסייה. האוכל היה מועט מאוד, ההקצבה הייתה 50 גרם לחם ביום ומרק מירקות. באותה תקופה לא היה לו קשר עם אמו, אחותו ובנות דודתו…..

  

סיפור חיי יעקב וישוגרוצקי

 

 

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *