רס"ן גד (גדי) סמוק ז"ל, טייס קרב, נפל ביום השמיני של מלחמת יום הכיפורים (17.10.1973), במהלך גיחה מבצעית בחזית המצרית. מטוסו הופל, הוא הצליח לצנוח פצוע ואולם כשהגיע לקרקע הוא נורה ונהרג. גופתו מעולם לא אותרה והוא נימנה על חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע.
גדי הוא ככל הנראה היחידי מבין הנופלים במערכות ישראל, אשר נשא עמו את התואר אלוף ישראל באתלטיקה.
גדי סמוק, חבר באגודת הפועל תל-אביב, הוכתר כאלוף ישראל בקרב 10 בשנת 1965. בתחרות שנערכה במכון וינגייט בימים 16 ו-17 ליולי 1965, הוא קבע תוצאה של 5,549 נקודות (על פי טבלת הניקוד של 1962 – אשר המרתה לניקוד התקף כיום מעמידה את הישגו על 5250 נקודות).
גד, בן פרידה והינריך (חיים), נולד ביום י"ז בניסן תש"ב (4.4.1942), בליטמריץ שבצ'כוסלובקיה. כניצול השואה עלה ארצה לבדו בשנת תשט"ו (1956).
קורות חייו של גדי סמוק ז"ל הן סיפור מופלא המהווה את תמצית הנראטיב הציוני של דור שהתנער ממוראות השואה כדי לבנות מולדת גאה בארץ ישראל. גדי נולד בשנת 1942 בצ`כוסלובקיה. הוריו נספו בשואה וכנגד כל הסיכויים הוא הצליח לשרוד את התקופה הנוראה בזכות בני משפחה שגידלו אותו.
בתחילת שנות החמישים איתר שליח של הסוכנות היהודית בצ`כוסלובקיה את הילד ששרד והוא הביא לעלייתו ארצה בגפו. גדי התחנך בבתי הספר החקלאיים בבן-שמן ובכפר הירוק. למד חינוך גופני במכון ווינגייט והוסמך כמורה לחינוך גופני.
גדי התגייס לצה"ל והתנדב לשרת בחיל האוויר. בשנת 1964 סיים קורס טייס והוצב לשירות בטייסת מטוסי קרב. במהלך שירותו הצבאי נטל חלק בגיחות מבצעיות רבות והתקדם בסולם הדרגות. בשנת 1972 הוענקה לו דרגת רס"ן והוא מונה לתפקיד סגן מפקד טייסת פנטומים.
חברו, מהנדס הטייס, אל"מ יורם אילן-ליפובסקי, מספר כי גדי ניחן ביכולת טייס נדירות וברמה מקצועית אשר רק מעטים מגיעים אליה. בזכות כושרו הגופני המעולה הצליח לבצע תמרונים קשים במיוחד (בג`י גבוה) ובמהלך אחד ממופעי חיל האוויר בחצרים, הצליח לבצע פניה אופקית שלמה בגובה נמוך עם מטוס הפוך (תמרון שאף טייס לפניו לא הצליח לבצע).
בשנת 1972 נשלח גדי לקורס טייסי ניסוי בארה"ב, קורס שנחשב לקשה במיוחד ורק הטובים ביותר מבין הטייסים האמריקאים משתתפים בו. תוך זמן קצר התבלט גדי ברמתו מעבר לשאר החניכים ובשל כך הוכתר כחניך המצטיין של הקורס. זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים שב גדי עם משפחתו מארה"ב וחזר לכושר מבצעי מלא בטייסת פנטומים.
במהלך המלחמה השתתף גדי בגיחות קרב רבות. ביום 7.10.73 הוא השתתף בתקיפת סוללות טילים סוריות. מטוסו נפגע בצורה קשה ביותר, נווט המטוס הועף אל מחוץ למטוס ואולם גדי הצליח להגיע בקושי רב לנחיתה בבסיס שם גילה לתדהמתו כי מטוס פגוע "תקוע" על מסלול הנחיתה. גדי ביצע תמרון יוצא דופן והנחית את המטוס לצדי המסלול תוך שהוא מונע פגיעות בנפש ומותיר את שני המטוסים שלמים. על פעולתו זו קיבלה משפחתו של גדי סמוק, לאחר המלחמה, צל"ש רמטכ"ל בגין גילוי אומץ לב, קור רוח וכושר ביצוע פעולה.
כאמור בהמשך מלחמת יום הכיפורים נהרג גדי במהלך גיחה מבצעית בחזית המצרית. גל-עד לזכרו מוצב בחלקה הצבאית בהר הרצל בירושלים.
גדי הותיר אחריו אישה (אורה סמוק ז"ל- נפטרה בשנת 2015) ושתי בנות.
יהי זכרו ברוך!
תוספת של רן לוין , בן זוגה של אורה סמוק ז"ל :
"הוריו של גד סמוק ז״ל,לא נספו בשואה. אימו פרידה, נעלמה תוך כדי המלחמה, עם אחיו של גד, רוברט, שהיה כנראה טייס בצ׳כיה, כמובן לאחר שהתבגר. מצד שני גד לא רצה לספק מידע מפורט. לא רצה ליצור קשר עם אימו הביולוגית , גם כשהיה בוגר. אביו , היינריך חזר אחרי המלחמה ממחנה ריכוז, פתח מחדש, את בית המרקחת, מקצוע בו עסק לפני המלחמה, וטיפל כמיטב יכולתו בבנו גד. נראה שהטיפול לא היה מספק, וגד עבר לישראל , באמצעות שליח ציוני מהארץ, בן קיבוץ. כאשר גד ואורה היו נשואים, נפטר אביו, והם נסעו יחד לגרמניה, ל״סגור״, את עניניו, של האב ( שנת 1964).
