בטי קאזין (רוזנבאום), בת 3 , יתומה מגטו אמסטרדם

121

מאתבטי קאזין (רוזנבאום)

ארץ לידה הולנד

“אמא יש רק אחת. לי היו שלוש אימהות: האמא הביולוגית, האמא שהסתירה אותי, והאמא שחינכה אותי.

אני בתו של אפרים יצחק לוי (איל) רוזנבאום, יליד 1914. אביו היה סוחר ובעל קרקע בו הוציאו טוף לעשיית חימום בתים בצפון הולנד. כך סיפק עבודה לתושבי הכפר. אבי היה בן יחיד וכדי ללמוד ברמה גבוהה עברו לחרונינגן, בו הוא סיים לימודי מתמטיקה, פיזיקה ורוקחות. הוא הכיר את אמי, יוהנה פדריכה סוזנה ציון, אשר היו לה חמישה אחים מכפר קטן Eibergen במזרח הולנד. הם התחתנו באוגוסט 1940 אחרי תחילת מלחמת העולם השנייה.

הזמנים היו קשים והמשפחה רצתה מאוד שאנחנו נסתתר, אבל חיכינו עד ללידת אחי ב-19 בינואר 1943 ושמו: יצחק מיכאל רוזנבאום. באותה תקופה, מתחת לחלון ביתנו היו הרדיפות ופשיטות הבתים של הנאצים.

אחרי לידת אחי נפרדו דרכנו.

אמי ואחי מצאו מקום מסתור במזרח הולנד ב-Neede. לאחר זמן קצר, הלשין הולנדי עליהם עבור שבע וחצי גילדן (מטבע הולנדי) לראש. הם נלקחו ביחד עם איסטוון באלינט, ארוסה של אחות אמי, למשטרה המקומית. אישה טובת לב נתנה סל קל לתינוק ואישה אחרת הציעה לשמור על התינוק אצלה, אבל השוטר אמר: “עצרנו שלושה ראשים ויש להעביר שלושה למחנה ווסטרבורק – Westerbork, אשר היה מחנה איסוף יהדות הולנד. בתוך מספר ימים נשלחו בטרנספורט למחנה השמדה סוביבור.

היודנראט באמסטרדם, דרש מאבי להישאר ולטפל בחולים יהודים כרוקח יחיד. בכל זאת הוא נעצר עקב שימוש באלכוהול, אשר היה אסור, והוא נשלח לווסטרבורק ושם הוא פגש את איסטוון. שניהם נספו בסוביבור. מסתבר בבדיקת טרנספורטים שסבתא מאייברכן, שנשלחה במונית ספיישל לווסטרבורק, נשלחה בעצם באותו טרנספורט עם אבי.

באותה התקופה, אני הוסתרתי באייברכן אצל משפחת הכמן הגרים באותו רחוב של משפחת אמי:  אבא הכמן היה מזכיר הכפר ומטעם תפקידו, הוציא תעודת זהות מזויפת עבורי, אשר הצילה את חיי. אמא הכמן הייתה ממש אמא עבורי עד מותה. הרגו את אבא הכמן בתאריך – 6.6.1944 עקב פעילותו במחתרת.

אחרי המלחמה, עברתי לגור באותו רחוב אצל אח אמי אשר התחתן באותה התקופה. אשתו הייתה האמא השלישית שלי. נולדו להם שתי בנות וגדלתי איתן.

אחרי הבגרויות, למדתי באמסטרדם בבית ספר משק בית (אהבתי לימודי בישול) ואחר כך למדתי קורס מזכירות. עבדתי ארבע שנים כמזכירת שגריר ישראל בעיר האג. עוזי נרקיס – מפקד פיקוד המרכז של צה”ל במלחמת ששת הימים ומייסד המכללה לביטחון לאומי – הציע לי לעלות ארצה ועברתי קורס באולפן עקיבא. עבדתי בבתי מלון, הייתי מזכירתו של ישראל פולק בעל תשלובת פולגת לאחר מכן, הייתי בצוות הקמת חברת גדות פטרוכמיה, שם הכרתי את בעלי, עולה חדש מארצות הברית, התחתנו וילדתי שלושה בנים בארץ. לאחר הולדת בני השלישי, עברנו לארה”ב, שם נולדה בתי. אחרי זמן מה חזרנו ארצה ילדיי למדו בבית הספר ניל”י, זכרון יעקב, ועד כיתה י’ למדו באורט”.

מקור וקרדיט : מאגר סיפורי מורשת, תכנית הקשר הרב דורי

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *