הניק רוזנברג ( לימים האלוף חיים ארז)  בן 7 , במחנה ילדי טהרן

131

לראשונה בחייו מצא עצמו הניק במסגרת לימודית מסודרת ונחשף לשפה חדשה- עברית , וארץ חדשה – ארץ ישראל שעליה לא שמע מעולם . שליחי הסוכנות , שאליהם הצטרפו נערים בוגרים מהקבוצה הפולנית שהוכשרו כמדריכים , היו אחראים לילדים שעשו את דרכם מהרפובליקות האסיאתיות של ברית המועצות למחנה עליית הנוער בטהרן . הם לימדו אותם שירי מולדת בעברית, והם שרו בהתלהבות מבלי שהבינו את משמעות המילים. בפני השליחים מארץ ישראל והמדריכים ניצבה משימה לא קלה : לשנות הרגלי חיים של ילדים ונערים נרדפים , שמאז ספטמבר 1939 , תחילה בכיבוש הנאצי ולאחר מכן באחריות המשטר הסובייטי, סבלו חרפת רעב, תחלואה ופרדה מהורים , מאחים ומאחיות שלא שרדו את התקופה.

כמעט שלא היו בקבוצה ילד, צעיר או צעירה של איבדו בני משפחה באותן שנים קשות . כולם היו שורדים אמיתיים , כאלה שהחיים לימדו אותם כיצד להתמודד במצבים הקשים ביותר שאליהם נקלעו.

הילדים הבוגרים שביניהם , אלה שלמדו לגנוב ולסחור באוכל מחוץ לבתי היתומים בטשקנט ובסמרקנד, המשיכו בכך גם בטהרן . הסוכנות סיפקה להם שמיכות חמות , אבל בחורף הקר של טהרן התנהל מסחר ער בין הנערים למקומיים , שהעבירו כסף וחיכו שהשמיכות ייזרקו אליהם מעל גדרות המחנה. הניק למד שעליו לשמור מכל משמר על השמיכות ועל שאר הרכוש המועט שלו . לצד קבוצות נערים , שגנבו שמיכות וחפצים אישים של הנערים , קמו קבוצות הגנה על הרכוש וזאת לנוכח כישלונם של השליחים מארץ ישראל למגר את התופעה. " הפסקנו להיות זאב בודד , הפכנו לחבורת זאבים," תיאר לימים האלוף חיים ארז את האווירה במחנה.

לחיי היום יום במחנה היתומים היו חוקים מיוחדים. הילדים התארגנו בקבוצות , חבורות זאבים. ילדים שלמדו לשרוד בתנאים הקשים  ביותר שניתן לדמיין , ועכשיו ניצלו היטב את " הכישורים" שרכשו בשנות המלחמה והנדודים. כולם גנבו. כל קבוצת זאבים התארגנה וחילקה תפקידים. בקבוצה של הניק הילד ברי ( ברה'לה ) היה האחראי לאספקה , לרכש ולמסחר. הוא לא סיפר להניק מהיכן השיג את הציוד – אוכל , בגדים ושמיכות, שנמכרו ללקוחות שהמתינו מעבר לגדר. הניק היה אחראי לאיסוף המודיעין : מתי מחלקים בגדים ושמיכות , ואיפה הקבוצות  האחרות שומרות את הציוד שלהן . לצד ברי פעל הנער אי'צה שהיה איתו ביער בסיביר. איצ'ה היה גבוה וחזק מרוב הנערים בני גילו במחנה ילדי טהרן , ובלחיו הימנית נמתחה צלקת ארוכה, זכר קטטה שהשתתף בה. איצ'ה הצטרף לברי ולהניק, והתפקיד שקיבל היה להכין מקומות מסתור לציוד שלהם ולשמור עליו. חבורות אחרות , שניסו לגנוב מהם , התחרטו לאחר שטעמו את טעם אגרופיו של איצ'ה.

לאחר חמישה חודשים במחנה בטהרן נסעו הילדים להודו ומשם לארץ ישראל בהפלגה מסוכנת ובים סוער .

מקור וקרדיט :

אילן כפיר , דני דור

מסע חיים :אלוף חיים ארז : מ"ילדי טהרן " לפיקוד על צליחת הטנקים במלחמת יום הכיפורים

כנרת , זמורה –ביתן , 2017

 

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *