סיפור ילדותה של אירן ניידיץ אשר היתה יתומה מאם מאז גיל 3 . גדלה בבתי יתומים עד מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן אביה הסתיר אותה ואת אחותה בבית משפחה צרפתית נוצרית בארלן , צרפת.
"עליתי לכיתה א' כשפרצה המלחמה, ומצאתי עצמי במחבוא בארלן, ,Arlancקהילה שיתופית במרכז צרפת, כפר בן אלפיים תושבים נוצרים השוכן במקום בו שרר שלטון וישי, אולם מזלנו שהגרמנים לא שמו ידם על איזורים במרכז צרפת. על אף המצב העגום והצבעים הכהים, זכיתי ליחס חביב ואוהב מאנשים זרים. מעולם לא חשתי הצקה, מצוקה, החרמה. בהפסקות שיחקתי עם הילדים בכדורי שלג ובמזחלות כאילו אין מלחמה. "אסור" לא היתה מילה ששמעתי. חיינו בחופש מוחלט ללא חשש. עם תום יום הלימודים, חזרנו בכוחות עצמנו ללא ליווי מבוגר לביתה של מאדאם פיסאוון, ששימש לנו בית. ההתמודדות עם החשכה והקור מפעימות אותי על יכולת ההישרדות שלי."
"אחותי ואני התגוררנו אצל מאדאם פיסאוון , Pissavin שניהלה משפחתון, והוא שימש לנו מסתור בתשלום. שיער קצר ושחור עיטר את ראשה של המצילה שלנו, שנטעה בי תחושת שייכות, איתנות של בית."
אחרי פלישת בנות הברית לצפון אפריקה , היטלר ציווה על כיבוש האזור החופשי של משטר וישי ( בתוכו גם העיירה ארלן ) , ואז נתפסו רבים מהיהודים שהסתתרו באזור. גם אביה של אירן ניידיץ נתפס והועבר למחנה ריכוז . בדרך לא דרך הצליח להימלט משם ולחזור לאזור ארלן כדי להמשיך לסייע לאירן ואחותה אשר המשיכו להיות במחבוא אצל המשפחה הצרפתית הנוצרית.
מקור וקרדיט : רינה רוטברג , סיפורי חיים , כתיבה ועריכה
למסמך האוטביוגרפי המלא של אירן ניידיץ ( באדיבות רינה רוטברג).
אירן ניידיץ ילדות אחרת לבית הדפוס (תוקן) (1)
0