בתמונת למעלה : דצמבר 1973, בקרבת תעלת סואץ: אלדר מקודם לדרגת אל"מ על ידי הרמטכ"ל, דוד אלעזר, והאלוף נחמיה קיין
בראש השנה של 1944 נשלח הנער מרדכי (מוט'קה) אדלר (לימים אלדר) בסלקציה אל תאי הגזים באושוויץ. בתושיה רבה הצליח לברוח מהצריף בו רוכזו הנידונים למוות. ביום כיפור שוב נשלח אל מותו וגם הפעם הצליח להימלט. בשמחת תורה, ב–9 באוקטובר, הוצעד היישר למשרפה. "בדרך כולם בכו וצעקו שמע ישראל" העיד. לאחר שהתפשטו נכנס קצין נאצי וערך סלקציה נוספת. מרדכי זכה להיות בין 51 הנבחרים, ושוב ניצל ממוות. הקבוצה נשלחה לפרוק תפוחי אדמה מרכבות. לפני עשור, כשהיה בן 85, טס לגרמניה להעיד במשפטו של ריינהולד הנינג, קשיש גרמני, שבצעירותו היה שומר באושוויץ.
הוא נולד בטרנסילבניה ברומניה ב–1929 למשה וגיצה־טובה, רביעי מבין שמונה אחים. ב–1940 עבר האזור לשלטון הונגריה. "האנטישמים הרימו ראש. מה עושה יהודי טוב במצב כזה? מתפלל יותר, צם ימים רבים ותולה יהבו במנהיגות הדתית. זו המשיכה להאמין שהאל הטוב ישמור על עמו ישראל ויצילנו מכל רע" אמר. ב-1944 גורשה משפחתו לגטו ליד סיגט. "הרבנים ניהלו את חיי הקהילה בכל תחומי החיים. כלל לא עלה בדעתם לעודד מנהיגות מסוג אחר, כדי לא לפגוע במעמדם. מסיבה זו לא עלתה כלל האפשרות של התנגדות אקטיבית לצווי הגירוש וגם לא נבדקו האפשרויות להסתתר. כל זה היה בהחלט אפשרי אבל הפתרונות של המנהיגות הדתית נטו רק לכיוון הדתי, תעניות ותפילות, והתוצאות ידועות", אמר מרדכי.
במאי 1944 הוא נשלח עם משפחתו לאושוויץ. "אבא לא פסק לומר בדבקות פרקי תהילים. כל העת המשיך אבי לגרוס שכל הייסורים הם חלק מההכנה שאנו עוברים לקראת הרגע הגדול. למראהו גם אני האמנתי שהישועה קרובה" אמר. ברכבת לאושוויץ הטרידה את אביו השאלה אם יספיקו להגיע לפני כניסת השבת. "ואכן, הוא ירד מהרכבת לפני כניסת השבת. הנה התפילה שלו נתקבלה. זה שהוא נשרף בשבת — זה כבר סיפור אחר". מרדכי שרד את אושוויץ. בדצמבר 1944 הוסע לזקסנהאוזן בגרמניה, שם עבד בעבודת פרך. בהמשך עבר למאוטהאוזן ומשם בצעדת המוות למחנה גונסקירכן. עם תום המלחמה שב לביתו שם מצא קרובי משפחה ששרדו, בהם שתיים מאחיותיו. בעזרת ארגון "הבריחה" הוא עבר למערב אירופה ומונה לאחראי על הפעילות הגופנית ליד לנדסברג בגרמניה, באתר בו שהו ניצולים. בגרמניה הוא גם מצא את אחד מאחיו, ששרד אף הוא. ביולי 1947 עלה על אניית המעפילים "אקסודוס", אך גורש חזרה לגרמניה. לאחר קרוב לשנה הגיע לארץ באנייה "קדמה".
הוא לחם במלחמת העצמאות ובהמשך שירת בצה"ל 30 שנה, ומילא תפקידי פיקוד בבסיסי בבה"ד 1 ובבית הספר לפיקוד ומטה. במלחמת יום הכיפורים היה מפקד אגד תחזוקה של אוגדת סיני. בהוראת דוד בן־גוריון הוא עיברת את שמו והחליפו מאדלר לאלדר. הוא השתחרר בדרגת אלוף משנה. "אמרתי שאתרום את חלקי לכך שיהיה צבא חזק ושתהיה מדינה חזקה. התשובה לאושוויץ בירקנאו, מבחינתי, היא ארץ ישראל", א
מקור וקרדיט : עופר אדרת , אחרי מות , 3 באוקטובר 2025 ( קישור לכתבה המלאה)
0
