לוסי רווה (ראובפוגל) לבית גרוס נולדה בשנת 1926 בעיירה פשמישל שבקרבת לבוב שבפולניה, שם למדה והתחנכה עד גיל 15.
בעת מלחמת העולם השנייה הייתה בעיירה פשמישל קהילה יהודית גדולה, ולאחר מכן נבנה בה גטו גדול, ובו יותר מ-20,000 יהודים, שמרביתם נרצחו בשואה.
בזמן הכיבוש הגרמני בגיל 16 הועברה לושיה גרוס עם משפחתה לגטו , אך באמצעות תעודות מזויפות ברחה לגרמניה, שם עבדה כעובדת כפייה נוצרייה במפעל מזון גרמני עד השחרור .
לוסי רווה, שנולדה ב־1926 בעיירה פשמישל שבפולין, מספרת בזיכרונותיה :
"לבסוף הגיע הרגע הקשה של הפרידה מיקירי ]…[ אין בכוחי לתאר את הפרידה הקשה והאכזרית ממשפחתי ומן הגטו. אחותי הביטה בי בעיניים מלאות כעס וקנאה. מעיניו של אחי הקטן נשקף עצב עמוק וכאילו ייאוש. חשתי שחלק מלבי נקרע ונשאר עמם, ובעיקר עם סבתי ]…[ אמא יצאה כדי ללוות אותי אל מחוץ לגטו. שלג כבד ירד ואני רעדתי בכל גופי מקור ומכאב הפרידה. המילים האחרונות ששמעתי מפי אמי חרוטות בזיכרוני וילוו אותי כל ימי חיי: "זכרי, ילדתי", אמרה, "אם תשרדי, אל תשובי לחיות כיהודייה ]…[". עקרתי את עצמי מזרועותיה שחיבקו אותי באהבה, ובפנים שטופות בדמעותיה ובדמעותיי – יצאתי לדרכי."
כאשר חזרה לוסי (לושיה גרוס) ב1945 לעיירה פשמישל התברר לה כי אימה ואחיה הקטן (כמו מרבית יהודי הגטו) נרצחו בגטו ע"י הנאצים .
מקור:
לוסי רווה, יכולתי לא לחזור, משרד הבטחון , ההוצאה לאור , 1992, תל אביב תשנ"ג, עמ' 40
0
