"מצאתי תינוקות בלי אוכל, מייד התגייסתי לטפל בהם"

162

אדית בכרך הצילה ילדים יהודים בעבודתה כמזכירה בוועדת ההצלה בבודפשט בתקופת השואה לצד קסטנר וקומוי. בישראל פתחה חנות בגדים ברחוב דיזנגוף בתל אביב

את כישוריה בזיוף מסמכים, שסייעו להצלת יהודים במלחמת העולם השנייה, הפגינה אדיט בכרך עוד כנערה. "בזמן שהייתי תלמידה קיבלתי הרבה פעמים הודעות שהייתי צריכה להחתים עליהן את ההורים. כבר אז למדתי לזייף את החתימות שלהם", היא אמרה בעדותה ב"יד ושם" ב–1960. בראיון אחר, שבו פירטה יותר, התברר שהיא זייפה את החתימה של אמה, כדי להוכיח למורה שהיא עידכנה את אמה על ציון לא טוב שקיבלה.

היא נולדה ב–1920 בבודפשט בהונגריה. אביה, ארדוש אמיל, היה בעל מפעל לכפפות. שמה של אמה היה אולגה לבית שונפלד. בתקופת מלחמת העולם השנייה עבדה בכרך כמזכירה בוועדת העזרה וההצלה בבודפשט, שסייעה לפליטים יהודים בהונגריה. בין היתר, היא היתה שותפה להקמת עשרות בתי ילדים, שפעלו בחסות הצלב האדום. לבתים אלה העבירו יהודים אלפי ילדים, והצילו בכך את חייהם. לצד זאת, היא סייעה לזייף תעודות כדי להבריח יהודים מהונגריה. בזיכרונותיה העידה כי עבדה תחת אוטו קומוי, ממנהיגי התנועה הציונית בהונגריה. "הוא מסר לידי את הקופה הקטנה", היא העידה, "היו הרבה הוצאות של טיפים ודמי משלוח וקבלה".

במשרד שבו עבדה פעל גם חבר ועדת העזרה וההצלה, ד"ר ישראל קסטנר. בעדותה היא סיפרה כיצד שיחד הונגרים, שניסו לעצור את פעילות הסיוע לפליטים: "פעם אחת נכנסו שני אנשי 'צלב החץ' (המפלגה הפרו־נאצית ששלטה בהונגריה). הם הודיעו שכאן מתנהלת פעילות להצלת יהודים תחת השם של הצלב האדום, לכן כולם החוצה. פחדנו מאוד, ואמרנו להם להיכנס ולדבר עם האדון הדוקטור. הם דיברו בחדר זמן מה, ואחר כך הוא יצא וקרא למזכירה: 'קחי את האדונים לחנות הגדולה ועזרי להם לערוך קניות'. נשמנו לרווחה".

בכרך היתה עדה למעצרו של קומוי, ב–1 בינואר 1945, במלון ריץ בבודפשט, שם שכנו משרדי הצלב האדום. "הייתי בדיוק בתא הטלפון כאשר נכנסו אנשי צלב החץ, ושאלו עליו", היא סיפרה. "הוא היה בלובי והם הזמינו אותו לחקירה קצרה. מאז הוא לא חזר".

כשנמלטה מהמלון, היתה עדה למחזה קשה. "ראיתי שמובילים קבוצת יהודים, נשים וילדים, אל שפת הדנובה. אשה אחת היתה מכורבלת בשמיכה. אשה גויה מהקהל חטפה ממנה את השמיכה ואמרה, 'את כבר לא תצטרכי את זה'", היא סיפרה. "זו היתה תקופה של פחד ואיום, אבל אני גאה שיכולתי להשתתף (בעשייה) עם אנשים דגולים", הוסיפה.

לאחר שבודפשט שוחררה על ידי הצבא האדום, התברר לה כי אחד מבתי הילדים נותר ללא השגחה. "מיד הלכתי לשם. אנשי 'צלב החץ' לקחו את כל הסגל, והילדים נשארו לבד, ללא טיפול. מצאתי שם תינוקות שוכבים ללא אוכל, ילדים קטנים שכבו בחוסר אונים. מיד התגייסתי לרחוץ אותם ולטפל בהם", העידה.

ב–1949 עלתה לישראל עם בעלה משה ובתם התינוקת. בארץ התגוררה ברמת גן ופתחה חנות בגדים בשם "אקסקלוסיב" ברחוב דיזנגוף בתל אביב, בה מכרה בגדים שעיצבה וייבאה. בין לקוחותיה היו שחקניות תיאטרון "הבימה". לקוחותיה הגדירו אותה "אושיית אופנה".

מקור וקרדיט : עופר אדרת

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *