פרץ הוכמן, ילד בן 12 ,  והתור ללחם בעיר ורשה

261

היהודים בורשה ספגו עלבונות והשפלות בעיר ורשה עוד בטרם הוקם גטו ורשה.  הפולנים הלשינו בפני הגרמנים על כל יהודי שעמד בתור לקבלת לחם והיו מורים עליו באצבע: “הנה ז’יד”  ומיד הוצא זה מהתור, ולא די שלא קיבל לחם – הוא קיבל מכות הגונות , ולהבא כבר לא העז לעמוד בתור. היו כאלה שמרוב מכות לא היו מסוגלים לקום ונורו למוות. הגרמנים נהגו לומר : “האם ליהודי נחוץ בכלל לחם? ”

כותב פרץ הוכמן בספר זיכרונותיו : כיוון שמראי היה “ארי”, עמדתי בתור עם הפולנים בורשה ולא הכירוני. ליד מאפיות השתרכו תורים ארוכים , וגם שם לא הכירו אותי כיהודי. כך יכולתי להביא הביתה כמה כיכרות לחם נוספות .

מקור וקרדיט :

פרץ הוכמן. להעז לחיות .  מודן , הוצאה לאור , משרד הבטחון הוצאה לאור, 2013

ראו גם : קורות החיים  וגבורתו של פרץ הוכמן

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *