שנה בבור בשדה : מסע ההישרדות של משה בכר , בן 14 , בתקופת השואה

125

הוא נולד בפולניה בעיירה קטנה קשעשוב שבמחוז לובלין. הוא חי בעיירה עם משפחתו עד החיסול הטוטאלי של כל יהודי העיירה. מלבד ההורים הם היו בבית חמישה ילדים: אח נשוי עם שלושה ילדים,  אחות אחת נשואה, שתי אחיות לא נשואות, והוא משה , הצעיר בילדים.

ביום שהושמדה הקהילה , הוא נמלט על נפשו , אל משפחה פולנית . לפי בקשתו נתן לו הגוי רשות להתמקם בתוך בור שבשדהו.  לאחר שהות של כמעט שנה בבור האמור, חל , כמובן , שינוי במראו החיצוני והוא לא חשש פן עלול מישהו להכירו. הוא יצא לחפש עבודה אצל איכרים בכפרים הסמוכים בתור נער נוצרי פולני. הוא התקבל בתור נער נוצרי, יתום ממשפחתו, לעבודה חקלאית קשה אצל משפחת איכרים נוצריים.

למרות היותו אצל משפחת איכרים, עם ילדים וחברים, היה לבד ובודד במערכה על קיומו.

הוא חי בחשש מתמיד שתתגלה זהותו היהודית אזי היה בסכנת נפש ממש. בהרבה מזל לא התגלתה זהותו עד סוף המלחמה, והוא עזב את המקום מבלי לגלות את זהותו.

מקור וקרדיט :

רבקה (ריכטר) בכר, סעודת הלחם שלא התקיימה : זיכרונות מימי ילדות השואה והתקומה,  הוצאת המחברת, תל אביב 1991

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *