טאבו ,מאת מרתה מרים קליימן, הוצאה CONTENTO , קונטנטו דה סמריק.
טאבו של מרים קליימן הוא ספר מפתיע מנקודת מבטה של ילדה קטנה שגילתה את יצר ההשרדות בתקופת השואה. כילדה קטנה הפנתה עורף למשפחתה על מנת להינצל. גרה בבית זר ואימצה את אורחותיו.
"פתאום נפתחה הדלת… סימצ´יה ההמומה והמבוהלת הושיטה אלי את ידה, סחבה והחביאה אותי מאחורי גבה. עמדנו, ללא קול, קפואות מפחד, ללא תנועה. מעולם לא ראיתי חייל גרמני כה קרוב אליי."
ילדה יהודיה, לבדה, במסע הישרדות בלתי אפשרי, באירופה, בזמן המלחמה ואחריה. הסכנות אורבות לה מכל עבר, אך יד הגורל ואומץ ליבה מביאים אותה, לבסוף, בדרך נס, לארץ ישראל. זיכרונותיה של ילדה קטנה. זיכרונות כאב ואימה, אך למרות הכול, שזורה בהם, כחוט השני, אופטימיות נדירה שעוזרת לה להתגבר ולבחור בחיים.
בשפתה הייחודית, המינימליסטית, טווה הכותבת את סיפורי ילדותה שלעתים רב בהם הנסתר על הגלוי. מרתה אלבינגר, כיום מרים קליימן, נולדה בוורשה, פולין, שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השניה.
ראה גם : מרים קליימן | קונטנטו דה סמריק
נגנית החצוצרה רותה קליימן רצתה תמיד להכיר את סבתא ז"ל, שנרצחה בשואה, ושהיא נקראת בשמה המיוחד. אך אמה, מרים, לא רצתה לגעת בזיכרונות מימים אלו, בהם נקראה מרתה אלבינגר, ומיעטה לשתף. שהרי, השארת הזיכרונות מאחור – עד כדי שריפת מסמכים ומזכרות- היא זו שלפי הבנתה, סייעה לה להשתקם ולבנות חיים חדשים, בקיבוץ, בישראל.
רק אחרי שנפטר אבי המשפחה חיים ז"ל, מצאה מרתה- מרים את הכוח ואת הזמן לחזור אחורה: אל הוריה שנטעו בה אופטימיות גדולה, בטרם איבדה אותם – את האם, כשהיתה בת ארבע, ואת האב ויתר המשפחה המורחבת שנה מאוחר יותר; אל המשפחה הפולנייה שהצילה אותה, אך גם מאוחר יותר נטשה אותה (לפי תפישתה שלה כילדה), אל הדודה תושיה, שגידלה אותה במשך שנה קסומה בפולין, עד שגם היא העבירה אותה הלאה, לקבוצת פליטים שעשתה דרך ארוכה ארצה.
למרות שחוותה ארבע נטישות, למרות שנאלצה לשרוד לבדה בתוך קבוצת ילדים פליטים, שכולם גדולים וחזקים ממנה, ובאנייה אקסודוס, הצליחה מרים ליצור חיים חברתיים מלאים, לבנות משפחה יציבה ותומכת ולפתח קריירה של כמחנכת פורצת דרך -ממעצבי ההוראה הטיפולית בישראל- וכמפתחת שיטה ייחודית להוראת הקריאה, בעלת 100% הצלחה.
מזה 15 שנה היא נפגשת עם תלמידים בכיתות ומעבירה להם את נושא השואה בצורה מרתקת ומתאימה לעולמם.
כמו כל דבר שעשתה בחייה, גם לכתיבת הספר ניגשה בצורה מקצועית, ולמדה כתיבה יצירתית במשך שנתיים באוניברסיטת ת"א, כך הצליחה לכתוב את תולדותיה כיצירה ספרותית מרגשת, שקשה להניח מן היד.
0
