בלומה צימבלר , ילדה בת 11 בבונקר המסתור בעיר צ'נסטחובה

בלומה צימבלר , בת 10 עם פרוץ המלחמה

נולדתי ב18 באוגוסט 1929 בעיר צ'נסטחובה לאבי אברהם ואמי סאלה . אבי היה בעל מאפייה. ב22 בנובמבר התחיל הגירוש מעירנו . הוא התנהל לפי הרחובות וארך שבועיים. הרחוב שבו גרנו היה האחרון והרבה עבר עלינו כי מלאי המזון שלנו אזל וברחובות היו אוקראינים שסייעו בגירוש היהודים.

הרעב היה נורא, אבל נורא יותר הפחד שבעוד יומיים יבוא גם תורו של הרחוב שלנו. אחותי הייתה בת 17 והאל בן 19. הכנו בנוקר המיועד לזקנים ולילדים . אחותי ואחי לא רצו להיחנק בבונקר המסתור . סבורים היו שהם צעירים ומוכשרים לעבודה, וברגע האחרון נפרדו מאתנו ורצו למקום האקציה. ישבנו בבונקר המסתור והיינו 40 זקנים וילדים. לא פעם קרבו הגרמנים אך לא מצאו אותנו.

אחרי שבועיים , כאשר לא הייתה לנו כל ידיעה על הנעשב בחוץ, החלטנו לצאת מהבונקר. אני עם הורי ואחי הקטן יצאנו בין הראשונים ובדרך פגשנו אדם אחד שעבד אצל הגרמנים. הוא הראה לנו את הדרך לגטו. ההליכה הייתה מסוכנת , כל הזמן דרכנו על גוויות ופחדנו מאד .

בגטו מצאנו עוד 5,000 יהודים, שהיו יוצאים לעבודות שונות אצל הגרמנים, אבל ילדים כבר לא היו שם. לכן , נאלצנו אני ואחי להתחבא. ההורים הלכו מדי יום וחקרו לגורלם של האח והאחות ולשווא , כי הם היו מזמן בטרבלינקה .

ב4 בינואר 1943 היה זה יום מלא צער ויגון . לפתע החלה בסמטאות הגטו ריצה מבוהלת ובקעו צעקות . החלה אקציה אכזרית. הרעימו יריות ובני אדם החלו בורחים לכל עבר כאשר הם מנסים להימלט מפני המוות. כמעט כולם הוכנסו לקרונות והוסעו לטרבלינקה , ביניהם גם אמא ואחי הקטן.

אני נשלחתי למחנה ריכוז ועבדתי בבית חרושת לתחמושת . הייתי אז בת 14 וחיי קשים מנשוא . יתומה ועזובה מכל חייבת הייתי לדאוג לעצמי. וכשבא יום השחרור ועזבתי את המחנה לא ידעתי להיכן אלך, עד שנכנסתי לקיבוץ הניצולים בפולין ועתה ברור לי שעתידי בארץ ישראל.

מקור : בנימין טננבוים (טנא). אחד מעיר ושניים ממשפחה, ספריית הפועלים , 1947

עדויות ילדים מהשואה שנאספו על-ידי בנימין טננבוים (טנא) חבר קיבוץ איילון. טנא ביקר בפולין ב-1946 ובראותו את חורבן יהדות פולין החליט לתעד את קורות הילדים בשואה. הוא עבר בין בתי ילדים של התנועות החלוציות וב-17 מחנות עקורים בגרמניה. כל העדויות נפתחות בכותרת "אוטוביוגרפיה". 865 עמודים בכתב יד ומכונת כתיבה בפולנית, יידיש ועברית,
חלק מהעדויות פורסמו בספרו של טנא – "אחד מעיר ושניים ממשפחה", שראה אור בהוצאת ספריית הפועלים והקיבוץ הארצי השומר הצעיר, מרחביה, 1947.

0