מאת :
Nourit Braun שלהבת עד 🔥 Passinghonor
בגיל 13, סטיבן פנבס למד כיצד לשרוד בכוחות עצמו באושוויץ. סטיבן ומשפחתו נשלחו למחנה הידוע לשמצה לאחר שגורשו מהבית שלהם בסובוטיקה הכבושה (כיום חלק מסרביה) באביב 1944.
לאחר ימים של נעילה בקרון רכבת ללא אוכל או מים, קצינים נאצים הפרידו את סטיבן ממשפחתו ובחרו בו לעבודות כפייה באושוויץ. בעוד שהוא ניצל ממוות מיידי בתאי הגזים, מאבקו להישרדות רק החל.
סטיבן נבחר להיות מתורגמן, וזמן קצר לאחר מכן, אסירים פוליטיים פולנים גייסו אותו להצטרף למאמצי ההתנגדות שלהם.
"פתאום רכשתי את הרצון לחיות שוב ואת הרצון להתנגד", הרהר מאוחר יותר.
באוקטובר 1944, העבירו הרשויות הנאציות את סטיבן למחנה מפעל מטוסים שם נאלץ לעבוד על פס הרכבה. לאחר כמעט שישה חודשים, סטיבן נאלץ להילחם שוב על חייו. הוא נשלח לצעדת מוות והלך ימים רצופים.
לבסוף הוא הגיע לבוכנוואלד ועצם את עיניו כדי לישון בצריף. כשהוא פתח אותם שוב, מחנה הריכוז שוחרר על ידי חיילים אמריקאים.
סטיבן ואחותו היגרו בסופו של דבר לארצות הברית בשנת 1950, וזמן קצר לאחר מכן גויס סטיבן לצבא ארה"ב.
במשך עשרות שנים, סטיבן שיתף את סיפורו עם מבקרים מרחבי העולם במוזיאונים שונים .
"אני רוצה שהעולם ידע שהשואה הייתה אמיתית. היא קרתה", הרהר סטיבן לאחרונה. "היו משפחות אמיתיות שנהרסו. היו קהילות אמיתיות שנהרסו. אלה היו החיים האמיתיים שלהם שנהרסו".
מקור וקרדיט :
Nourit Braun שלהבת עד 🔥 Passinghonor
קישור לפוסט המקורי של Nourit Braun
0
