הוצאת יד ושם 2024
מקור וקרדיט : אתר יד ושם (קישור)
ברט בדיחי נולדה בשנת 1932 בליון שבצרפת להוריה יצחק וסבינה אלזון, מהגרים מפולין. בליון הקימו ההורים מכבסה לניקוי יבש וצביעת בגדים. ההורים היו קומוניסטים, ובמקביל שמרו על זיקה ליהדות והיו חברים בארגון תרבות יהודית.
כשנולדה ברט הגיעה מפולין סבתה, אמה של האם. הסבתא גידלה את ברט והוריה של ברט סייעו לה לשמור על אורח חייה. הם אף קנו עבורה מזון כשר ודיברו יידיש בבית.
הוריה של ברט היו חברים ב-UJRE – איחוד היהודים להתנגדות ולסיוע (Union des juifs pour la résistance et l'entraide). עם גל המעצרים הראשון של יהודי צרפת, במאי 1941, הצליחו חלק מחברי הארגון לברוח מפריז. הם הגיעו לבית ההורים בליון ומסרו שמועות על גירוש היהודים למזרח אירופה ועל רציחתם. הארגון ביקש למצוא מקומות מסתור לילדים יהודים, כדי להסתירם במקרה של גירוש ההורים וכדי לאפשר להוריהם לפעול במסגרת המחתרת.
בדצמבר 1941 לקח את ברט ידיד של הוריה אל גברת מרי מסונה האלמנה ושלושת ילדיה, בכפר לה מונטסל (le Montcel), כ-120 ק"מ ממזרח לליון, באזור סבואה שבאלפים הצרפתיים.
"כאשר הגענו לביתה של גברת מסונה מסר לה הידיד של הורי תעודת טבילה שלי. רק אז נודע לי שהגעתי אליהם כילדה נוצריה. מאוחר יותר נודע לי שכומר שפעל בכנסיה השכנה לביתנו בליון הכין את התעודה על מנת להציל אותי. לא ידעתי מראש שאני אמורה להיות נוצריה. הייתי בסך הכל בת תשע. באותו רגע לקחתי את גורלי בידי. בניתי מול כל האנשים סביבי סיפור חיים של ילדה נוצריה. הייתי צריכה להמציא לעצמי סיפור משפחתי."
"גברת מסונה ידעה שאני יהודיה, אך לא גילתה לי שהיא יודעת. היא שיתפה פעולה עם הסיפור שבניתי לי ובכך סייעה לי, בלי שידעתי, להיצמד לסיפור שלי. היא כמובן לא סיפרה לילדיה ולאיש מתושבי הכפר שאני יהודיה" .
ברט הלכה לבית הספר ולכנסיה עם כל ילדי הכפר. היא שהתה בביתה של גברת מסונה במשך שלוש שנים, זכתה לטיפול מסור ולחיבה, ובנה של גברת מסונה, מרסל, היה לה כאח גדול.
בקיץ 1942 החל גירוש יהודים גם מאזור "משטר וישי" בדרום צרפת, בו שהתה ברט. עם פלישת הגרמנים לדרום צרפת בנובמבר 1942 סרקו גרמנים את הכפר בחיפוש אחר יהודים ועצרו מספר משפחות יהודיות. ברט שרדה בסריקות.
"מאד פחדתי, אבל את הפחד שמרתי בתוכי, כי הרי חייתי שם כנוצרייה" .
להמשך סיפור החיים באתר " יד ושם"
https://www.yadvashem.org/he/remembrance/survivors/badehi.html
0
