הקדמה מאת ברטה לוורטון העורכת והמוציאה לאור של הספר:
חברים וקוראים יקרים,
ספר זה הינו פרי מאמץ משותף של הילדים שהגיעו לאנגליה לפני חמישים שנה, בין ה-2 לדצמבר 1938 ל-1 בספטמבר 1939 ללא לווי הוריהם על מנת למצוא מקלט מהרדיפה הנאצית. היותנו יהודים הייתה פשענו היחיד, לעתים אף חצי או רבע יהודים.
בעקבות ליל הבדולח, הידוע לשמצה, ב-9 בנובמבר ,1938 הלילה שבו בתי תפילה יהודיים בגרמניה ובאוסטריה הוצתו, רכוש יהודי נופץ ויהודים רבים נאסרו ונרצחו, אז החל העולם לעמוד על הזוועה העתידה להתרחש.
בריטניה הציעה אשרות כניסה לעשרת אלפים ילדים, החל מגיל שלושה חודשים עד גיל שבע-עשרה. היה זה צעד רחום שאין שווה לו בשום מקום אחר בעולם. היה זה ניסיון חלקי לפצות על סירובם לפתוח את שערי פלשתינה, פעולה שיכולה הייתה להציל מספר רב של יהודים מאירופה.
הטיפול בילדים אלה דרש עבודה רבה מאד מאנשים רבים ומזרמים שונים. הוקמו ועדות להקמת אכסניות ולמציאת בתים. כסף רב נאסף מאחר ונדרשו חמישים פאונד לילד, על מנת שלא להיות לעול על המדינה, וכמובן היה גם צורך לטפל בילדים עם הגעתם. כמחצית מהילדים שוכנו באכסניות והמחצית השניה בבתים פרטיים, יהודיים ולא יהודיים. ספר זה צר מלהכיל ולהזכיר את כל האנשים והארגונים השונים שלקחו חלק בהצלתנו.
הרשו לי להצהיר שאינני היסטוריונית ולא היה באפשרותי למנות את כל מי שעשו עבודה נפלאה למעננו, אך בחלק מהסיפורים תמצאו אזכור של אלו שעזרו. כל מי שתרמו לנו סיפורים הסכימו לציין שמות ופרטים על מנת לשוות נופך אותנטי לסיפוריהם. רוב הילדים איבדו את הוריהם בשואה והפכו לחלק מההיסטוריה.
