איכרים פולנים שהסתירו ילדים בשואה

373

ליהודים ולאיכרים הפולנים היה עניין הדדי בהסתרת ילדים יהודיים. בעוד שהיהודים ראו בכך דרך להצלת ילדיהם , ראו האיכרים בילדים כוח עבודה זול .

נחום סיפר על האיכרים שחיו בפחד מתמיד מפני הגרמנים אשר איימו על מחביאי יהודים, ולכן השתדלו לקצר את תקופת השהייה של היהודים בתחומי משקם . הם העדיפו ששהות היהודים המסתתרים תהיה במרחב המשק החקלאי ולא בביתם, ובדרך כלל, לאחר תקופת מה , גרשו את היהודים המסתתרים ואלה נאלצו להמשיך בנדודיהם:

" הועליתי לעליית גג של רפת ושם הסתתרתי בין חבילות קש. הפולני הטוב שהסתיר אותי היה צפוי למות אם מישהו היה צפוי למות אם מישהו היה מלשין עליו שהוא מסתיר יהודי. הגרמנים היו רוצחים גם את משפחתו והורסים לו את המשק. לכן הסכימו הפולנים להציל רק לזמן קצר. "

מרים סיפרה על איכרים שמצאו דרכים מתוחכמות לבניית מחבוא להסתרת ילדים יהודים בבתיהם :

" הוחבאתי בביתו של האיכר מאחורי תנור החימום . אפילו הגרמנים שבאו לבדוק בבית האיכר לא הצליחו לגלות אותי. האיכר נתן לי את אותו אוכל שאכלה המשפחה. מאוחר יותר העבירו אותי הפרטיזנים לאיכר אחר שהיה עשיר מקודמו והיה ביחסים טובים עם הפרטיזנים.  אחר כך הועברתי לביתו של איכר גרמני באותו כפר ואחר כך לאיכר אחר. בכפר אחר שם טיפלתי בחיות. "

ילדים שחיפשו בין האיכרים מישהו שיוכלו לחיות בביתו, התקשו למצוא איכר שיסכים. אנה נתנבלוט סיפרה שהם לא בחלו בפנייה לכל מי שהיה בנמצא. לעתים בחרו ונבחרו על ידי אנשים שהיו בשולי חברת האיכרים ויכלו בקלות יחסית להסתיר ילדים מתחבאים. הילדים היו עובדים אצלם כפי שילדים אחרים עבדו אצל כל איכר אחר :

"רחל בת השמונה ואחיה בן העשר נשלחו לאזור כפר. הם נדדו בכפרים רבים ועברו מבית לבית. באחד הכפרים גרה אישה מבוגרת . בכפר כינו אותה Baba-Jaga וכולם פחדו מפניה כי אמרו שהיא מכשפה. אבל ליבה היה רחום. רחל קיבלה אצלה עבודה בתור רועת צאן ואחיה עבד אצל השכן. "

ילדים יהודים מהיער הסתובבו בקלילות ובביטחון בין האיכרים בכפרים והשיגו מהם מזון. לאיכרים הייתה הערכה רבה ליכולתם של הילדים מהיער , שהתראו כפולנים והסתירו את יהדותם. היה להם צורך בעובדים חקלאיים , והילדים שהיו כוח עבודה זול הסתפקו במחסה ובמזון בלבד וביצעו כל עבודה שנדרשה מהם. בעיקר חיפשו האיכרים ילדים לאימוץ, מפני שאז הם היו עובדים זולים עוד יותר, יציבים וקבועים וללא דרישות שכר. נחום סיפר על כך :

"  בסוף החורף בחודש מרץ הייתי בן אחת עשרה. בכפר מסוים הגעתי למשפחה שלא היו לה ילדים. מצאתי חן בעיניהם והם הציעו לאמץ אותי . הייתי במבוכה רבה , מכיוון שכילד מאומץ יהיה לי קשה להבריח מזון להוריי ביער. לא נתתי תשובה מידית כי רציתי להתייעץ עם אבא ואימא. חזרתי למשפחה הפולנית והסכמתי. הם נתנו לי מקום בבית ופרשו שק שהיה המזרון שלי ואמרו לי שכאשר השלג ימס אני אעבוד אצלם. היו להם שלוש פרות וצריך לצאת למרעה כל בוקר. כשהשלג נמס יצאתי למרעה."john-henry-twachtman-1853-1902-last-touch-of-sun-2

מנדודים להסתתרות ביער

שלושה  גורמים היוו סכנה לחיי המסתתרים ביער : הקור האירופאי נעז ששרר בפולין , הצורך להשיג מזון לצריכה יום יומית לאורך זמן ממושך והמרדפים של הגרמנים אחרי יהודים.  נחום סיפר שהאפשרות היחידה אשר עמדה בפני המסתתרים ביער הייתה להסתמך על הרצון הטוב של האיכרים לעזור ולתמוך:

" כשהתחיל הקור , היו פולנים שהסתכנו והיו מוכנים לקחת אותנו בלילות קרים אל הגורן, בתנאי שמוקדם בבוקר נצא בחזרה אל היער. מוקדם בבוקר היינו רצים כמו צללים לתוך היער, בחשש רב שנשאיר עקבות בשלג. שום דבר לא עצר אותנו כי לא הייתה לנו כל ברירה" .

רינה סיפרה על איכרים שהסכימו מתוך רחמים ורצון טוב להסתיר ולהציל ילדים יהודים, אבל הסתירו אותם ביער כדי שלא להסתכן בפגיעות של הגרמנים במשפחתם וברכושם. עם זאת הם היו מודעים לסכנות שטומן בחובו היער , ולכן לקחו אחריות על הילדים ומצאו דרכים להצילם:

" הוא היה חבר של אבי שאמר שיהיה מוכן להחביא מישהו אם רק יתאפשר. הוא לקח אותי ליער שם החביא כבר שתי ילדות יהודיות נוספות. כל לילה היינו מתחמקות ובאות לישון בביתו ובכל בוקר היינו חוזרות ליער עם מזון " .

מקור וקרדיט :

טוקר , ד'.  בית הילדים מלובלין : חינוך ילדים יהודים שניצלו משואת מלחמת העולם השנייה 1939-1946 . חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה , תל אביב : אוניברסיטת תל אביב 2008.

ראה גם :

דוד טוקר , בית הילדים מלובלין , אנטומיה של מעשה חינוכי , רסלינג 2012

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *