אלקה אברמוביץ   , ילדה בת 9 , תלאות הישרדות בשואה ברומניה

318

אלקה אברמוביץ, שנולדה ב-1932 בעיירה נובוסליצה ברומניה (היום אוקראינה). ב-27 ביולי 1941 ציוו הרומנים על יהודי העיירה לעבור לטרנסניסטריה, ואברמוביץ ומשפחתה יצאו לדרך ברגל. “הדרך הייתה זרועה מתים. הלכנו בלי סוף. שתינו משלוליות מים. אם מצאנו תירס או סלק סוכר, זה היה אוצר”, היא סיפרה על הגשר שמעל נהר הדנייסטר עמדו חיילים רומנים, הפילו מגורשים לנהר וירו בהם. את הנותרים בחיים גירש הצבא הרומני לגטו ידינץ, שם מתו רבים מרעב וממחלות. המגורשים עברו ליאמפול ומשם לקושרינצי שבטרנסניסטריה. האב עבד בשדות אצל איכרי הסביבה, והאם חלתה בעבודתה. “היא קיבלה חום גבוה. שכבתי לידה והחזקתי בידה כל הלילה. כשהתעוררתי בבוקר אבא אמר: ‘ילדים, אימא נפטרה’. לקחו אותה בעגלה. לאחר שבוע נפטר סבא. גם סבתא ושתי בנות דודה נפטרו. אחרי שנה נשארו 70 מ-480 איש. מהמשפחה שלי נפטרו 84 איש”.

במרץ 1944 נסוגו הרומנים עם הגעת הצבא האדום לטרנסניסטריה, והאב גויס לצבא האדום. בספטמבר 1945 שוחרר האב מהצבא, חזר אל שלושת ילדיו שנשארו לבדם, ויחד הם חזרו לרומניה. אברמוביץ ואחותה אסתר הצטרפו לתנועת “דרור הבונים” ובדצמבר 1947 הפליגו לארץ ישראל באניית המעפילים “פאן יורק”. הבריטים תפסו את האנייה, ונוסעיה נשלחו למחנה מעצר בקפריסין. במרץ 1948 הצליחו להגיע ארצה. כיום אברמוביץ פעילה ב”בית להיות” בחולון להנצחת השואה ומתנדבת בצוותים המסייעים למשפחות של חללי צה”ל.

מקור

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *