בובה בגטו

65

מאת: תמר רז

גיורא גרזון, בן מעין-צבי, יצר את הסרט "הבובה האולימפית"  על ילדותה של אינגה אוארבאכר בגטו טרזין

אינגה אוארבאכר נולדה בעיר הגרמנית קיפנהיים, ומגיל שבע עד עשר הייתה כלואה, יחד עם הוריה, בגטו טרזין. אחרי המלחמה היגרה המשפחה לארה"ב, שם סיימה לימודי ביו-כימיה ועסקה בתחומי רפואה. חלק גדול מזמנה הפנוי הקדישה למתן הרצאות ולכתיבת שירים על נושא השואה. ב-1986 ראה אור ספרה "אני כוכב, סיפורה של ילדת שואה". לאורך כל שנות המלחמה לא עזבה אינגה את בובתה, בה התנחמה מקשייה ומצוקותיה. הבובה, מארלן, עוצבה בדמות "ארית" טיפוסית כדי ללוות את המשחקים האולימפיים במינכן ב-1936.

גיורא גרזון, קולנוען, נולד וגדל בקיבוץ מעין-צבי להורים יוצאי צ'כיה. בשנים האחרונות הוא עוסק באיסוף עדויות וסיפורי שואה, בעיקר מפי ניצולים שהיו אז ילדים. כך פגש את אינגה אוארבאכר, ועל סמך ספרה יצר את "הבובה האולימפית". בסרט חוזרת אינגה אל ביתה בגרמניה ואל גטו טרזין ומספרת את סיפורה, כשהוא מלווה באיורים שיצר ישראל ברנבאום לספר ובילדות הקוראות משיריה של אינגה. גיורא מקדיש את הסרט לאמו, ליצי, ממייסדי מעין-צבי, החיה עכשיו בבית-אבות בחיפה.

החברים המייסדים של מעין-צבי, יוצאי גרמניה, נשאו כל חייהם רגשי אשמה על שלא השכילו להעלות את הוריהם לארץ בטרם השואה. בני משפחתה של האם אף באו לבקרה בקיבוץ, אך הזדעזעו מתנאי החיים הקשים שם, וחזרו לגרמניה.

הסרט "הבובה האולימפית" היה ראשון בסדרת סרטים שיפנו במיוחד לילדים.

מקור

הסרט מציג את סיפורה של אינגה, ילדה שנולדה בגרמניה . כשמלאו לה שנתיים , קבלה מסבתא שלה, ליום הולדתה את הבובה האולימפית , בובה שעוצבה לכבוד האולימפיאדה שהתקיימה בברלין בשנת 1936 .הייתה זו בובה ארית , בלונדינית, עם עיניים כחולות. הסרט מלווה את אינגה ובובתה. בשנים הראשונות היו חייהן המשותפים טוב ים ומאושרים ואז ביום אח ד הכל השתנה . אינגה ובובתה הגיעו לטרזין ושם הייתה הבובה הארית לנחמתה של אינגה, הילדה היהודייה. שמו של הספר, "אני כוכב" מרמז על המגן דוד הצהוב שאינגה ובובתה נאלצו לענוד. הילדה בת השמונה מנסה לשכנע את עצמה, שכוכבים מעטרים אלופים וניתנים כסמל להצטיינות

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *