ד"ר נחום בוגנר, " בעיית הילדים שנשארו בידי מציליהם הנוצרים,"

416
"תחילה לא ביקשו המצילים שהחזירו את הילדים לוועדים היהודיים, תשלום בעבורם. בהמשך החלו להגיע גם כאלה שדרשו תשלום בגין הטיפול בילדים והסיכון שנטלו על עצמם כשהסתירו אותם. אחרי המלחמה פשטו שמועות בין הפולנים שהיהודים מקבלים עזרה מאמריקה וכי יש להם מכל טוב. מקצת המצילים שהשמועות הללו הגיעו לאוזניהם, החלו לראות בילדים שבחסותם אמצעי להטבת מצבם הכלכלי ודרשו מהוועדים היהודיים או מקרובי המשפחה תגמול בעבורם. כך החל בפולין סחר בילדים שניצלו בידי נוצרים. את ראשיתה של התופעה במקומות שונים מתארים אלה שבפעילותם הציבורית באותם ימים היו מעורים בנושא זה".
0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *