גלויות של תקווה

124

היינץ ליכטוויץ, ילד יחיד בן 6, נשלח לאנגליה במסגרת ה"קינדרטרנספורט" כדי להציל את חייו • אביו, שנותר בברלין, שלח אליו גלויות, מלאות אופטימיות, שהסתירו מציאות קשה • כשהאב נרצח – הפסיקו להגיע • כעת רואה אור ספר ובו הגלויות והזיכרונות מהאב שכתב מהזוועה

 היינץ ליכטוויץ בן ה־6 לא ידע זאת, אולם 1 בפברואר 1939 היה היום שבו ראה את אביו בפעם האחרונה, כשעלה לרכבת ה"קינדרטרנספורט", שלקחה אותו ועוד מאות ילדים אל הממלכה הבריטית, הרחק ממשפחותיהם ומטבעת החנק הנאצית. הוא היה ילדם היחיד של מקס ואלסי ליכטוויץ. אלסי נפטרה כאשר היה בן כשנתיים, והוא נותר כילד יחיד לאביו שגדל תחת כנפה המגוננת של המשפחה המורחבת: סבתא מרגרט, אם אביו, והדודים וולטר ולודוויג ונשותיהם.

המשפחה התגוררה בבית דירות גדול במרכז ברלין ותיחזקה בית דפוס משפחתי מצליח. היום שבו העלה אותו אביו לרכבת היה היום שבו היינץ החל מסע רכבת מפרך להולנד ומשם במעבורת לאנגליה, עד שהגיע לחיקם של וויני ומוריס פונר, זוג יהודי חשוך ילדים מוויילס.

להמשך הכתבה

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *