דודה שלי, האחות הכי מבוגרת של אבא שלי, תמיד עזרה בבתי יתומים, ויום אחד היא הגיעה הביתה עם ילד… לבוש בחליפת קטיפה ירוקה עם צווארון לבן. בלונדיני עם עיניים אפורות גדולות. [הוא] לא דיבר… מפולין הגיע לרומניה, אני לא יודעת איך. הוא היה בבית יתומים… הדודה אמרה: "הוא היה כל כך יפה. לא יכולתי להשאיר אותו שם"… היא לקחה אותו הביתה והחזיקה אותו אצלה.
כך סיפרה בעדותה רחל גינצבורג-קוך על דודתה דבורה קוך שאספה את שמואל גרוי-גראו (Grau) בן ה-12 מבית יתומים יהודי בצ'רנוביץ והחזיקה אותו בביתה. ילדי בית היתומים נשלחו למחרת לטרנסניסטריה. לא ידוע מה עלה בגורלם. מרביתם ככל הנראה נרצחו.
להמשך סיפור החיים באתר "יד ושם"
0