בגטו ורשה שררו תנאים קשים להישרדות ומטבע הדברים הראשונים שנפגעו מתנאים אלו היו הילדים בגטו. דאגה רבה לשלומם הובעה בגטו.
פרץ אופוצ'ינסקי נולד בעיירה לוטומיירסק (Lutomiersk) הסמוכה לעיר לודז', בשנת 1892. סופר, משורר ומתרגם יידי, פעיל במפלגת פועלי ציון. בתקופת השואה נכלא בגטו ורשה ופעל בארכיון רינגלבלום. נספה בגטו ורשה בתאריך לא ידוע.
"[סבלו של הילד היהודי] היה צריך לטלטל את נפשנו, לעקור אותנו הפסיביות המשתקת ומהעיוורון שאחז בנו, ולדחוף את כולנו להגן על ילדינו. אבל עד עתה זה לא קרה. כאשר אני כותב את השורות האלה [נובמבר 1941], אנו מתנסים בזמנים הגורליים ביותר בגטו: גירושים חדשים, רחובות נוספים נלקחים מאתנו, המקום נעשה צר יותר, והלולאה מתהדקת עוד יותר על צווארינו. חומות, חומות חדשות. אין מקום לזוז. חורף, רטיבות, קור, עוני ומוות – האם יעלה בידינו להציל את הילד היהודי?"
- מאת פרץ אופוצ'ינסקי, בתוך: מי יכתוב את ההיסטוריה שלנו, מבט חדש על עונג שבת – הארכיון היהודי החשוב מגטו ורשה. מאת שמואל ד' קאסוב, הוצאת יד ושם ודביר, 2014. ע' 205.
