ההישרדות של יצחק וינקלר, בן 6 , בין הפרטיזנים בשואה

93

"תתארו ילד קטן בגיל שש, ששמים לו טלאי צהוב והגויים צועקים לו, 'יהודון מסריח!', יורקים לכיוון שלו, לפעמים זורקים עליו אבן – וזה בסך הכול ילד קטן, בן שש", סיפר יצחק וינקלר, שעבר את השואה במחנה בסלובקיה, ובהמשך הצטרף לפרטיזנים.

"בערב פסח 42', בשלוש בלילה, נשמעו דפיקות קת של רובה על דלת עץ, זה משמיע רעש מאוד מאוד חזק. אבא נעלם".

יצחק זוכר את היום שבו הופרד מאביו. ילד קטן שאביו נלקח באישון לילה אל הלא נודע.  אחרי חודשים של נדודים במחנות עבודה, הגיעו יצחק ואימו למחנה חדש, שם עמדו בתור לאוכל כשיצחק מזהה דמות מוכרת. "ככל שאני מתקרב יותר, מתבהר שזה אבא שלי. ואני מנסה לרוץ לאבא אבל אימא מחזיקה אותי, לא נותנת לי. ילד בן שמונה, לא רואה את אבא שלו כמה חודשים והנה, הוא נמצא כאן וגם אבא עושה סימן שלא יראו, שלא יכירו".

מקור וקרדיט

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *