הוא ישב בבור מתחת לאדמה 17 חודשים ולמד מתמטיקה. בשקט, בחושך, בלי מחשב, בלי לוח וגיר, בלי מחברת ועפרון

388

פליקס זנדמן היה בן 14 כשלמד גיאומטריה ואלגברה בעל פה מדודו המהנדס, בזמן שהם מתחבאים מהנאצים בבור מתחת למיטה של העוזרת של המשפחה, בפולין הכבושה. פליקס שרד את המלחמה והפך לסיפור הצלחה לא-ייאמן: הוא למד הנדסה והקים אימפריית הייטק ענקית בינלאומית בשם וישיי, שמעסיקה אלפי עובדים בישראל ובעולם. הוא המציא עשרות פטנטים שמשמשים עד היום את תעשיית התעופה העולמית, ואפילו את טנק המרכבה הישראלי.

פליקס זנדמן נולד ב- 1927 בגרודנו, פולין.

"קבוצה קטנה של ארבעה אנשים, שנה וחצי במסתור, זה קטסטרופה. שני אנשים לא יכולים להסתדר, אז ארבעה אנשים במקום סגור? זה גיהינום. באמת גיהינום פסיכולוגי. אבל התנהגנו יפה מאוד. לא רבנו, ויצאנו מהחור מבחינה פסיכולוגית בסדר.

עשינו חור באדמה וצינור קטן שיצא החוצה לגינה, הכניס האוויר. שלושה אנשים שכבו על הצד, כי על הגב לא היה מקום לשלושה, אחד ישב בין הרגליים, ואחד ישב על הדלי. אי אפשר היה לזוז, אז לא זזנו. היה תמיד פחד מוות. למעלה, מעלינו, גרו זוג עם חמישה ילדים. אי אפשר היה לדבר בקול רם, רק בקול נמוך מאוד, כי לא רצינו שהילדים ישמעו. הייתה סכנה כל הזמן שהם ידעו שאנחנו בפנים, אז לא דיברנו או שדיברנו חלש מאוד.

הדוד שלי היה חכם מאוד. מהרגע הראשון שנכנסנו לבור הוא אמר: 'אנחנו נהיה פה הרבה זמן, אפילו אם הרוסים יבואו, זה ייקח להם הרבה זמן'. הוא אמר לנו שצריך דיסציפלינה, וקבע חוקים מיוחדים. למשל, איך לחלק את האוכל? הרי היינו שתי משפחות ולא היה הרבה אוכל. יום אחד הוא חילק את האוכל לארבע חתיכות והם לקחו, יום שני הם חילקו את האוכל ואנחנו לקחנו ראשונים. זאת אומרת, האוכל היה מחולק באופן מתמטי בדיוק, פלוס מינוס גרם אחד.

בשכיבה, כדי שלא יהיה בשביל אחד מקום יותר טוב מאשר בשביל השני, התחלפנו כל שש שעות. לא רבנו כי ידענו באופן אינסטינקטיבי שאסור לריב. זה יהיה קטסטרופה. אם מישהו כעס, הוא כעס בפנים. אני זוכר שביקשתי מדוד שלי שייתן לי לצאת בלילה מהבור ואני אנסה לשחות בנהר ולעבור אותו. הוא לא נתן לי לצאת, פחד שימצאו אותי ויהרגו אותי, ולפני שיהרגו אותי אני אגלה איפה אנחנו. כאב לי כל כך הלב, והתחלתי לבכות: 'תביטו, רק אני יודע לשחות, אתם לא יודעים לשחות. אני עוד ילד, תנו לי, יש לי עוד צ'אנס לחיות!'. הדוד אמר: 'תשמע, מה שיהיה עם כולם יהיה איתך. את כולם יהרגו בלאו הכי. מה אתה יותר טוב מכולם? שתוק! אל תהיה ילד קטן!' בכיתי. זאת הייתה הפעם הראשונה והיחידה שבכיתי.

הדוד לימד אותי מתמטיקה בעל-פה, וזה עזר לי מאוחר יותר. בלי עיפרון, בלי כלום, רק בעל-פה, בדיבורים, רק להסביר. הייתי אומר לו: '"את זה אני מבין, את זה אני לא מבין', אבל בראשי תמיד הייתה מוסיקה בעל-פה, המוסיקה שידעתי. כילד קטן ניגנתי בכינור והייתי בתזמורת של ילדים. זה היה לי תמיד בראש. לא צריך לשמוע. אתה יכול לחשוב על מוסיקה וזה מנגן בראש.

כל יום ידענו מתי יום ולילה כי שמענו את הקולות, וגם היה קצת אור מהרצפה. כל יום רשמנו לנו פס אחד, כמו בבית סוהר. באס, האיש שהיה איתנו, ידע את המנהגים היהודיים בדיוק. דוד שלי ואני לא הכרנו אותם בדיוק. אני חושב שידענו מתי היה פסח ומתי יום כיפור. ביום כיפור צמנו ובפסח לא אכלנו לחם.

בהתחלה יכולתי לשכב במסתור עם הרגליים ישרות ובהמשך לא יכולתי. גדלתי. נכנסתי בן 15 ויצאתי בן 17. כשיצאנו, לא היו יהודים בגרודנו. ידענו שלקחו את כולם לרכבת, ועם הזמן, כל שבוע, היו מגיעות ידיעות, יותר ויותר. בסופו של דבר ידענו שאין תקווה. למרות זה אנשים היו חוזרים, מפה ומשם. חשבנו שאולי מישהו, מישהו מהקרובים שלנו גם יחזור, אבל אף אחד לא בא. המילים האחרונות של הרבה אנשים שנספו, שהלכו לגירוש, לאלו שנשארים, כי אי אפשר היה לדעת תישאר, היו: "תחשוב על ארץ ישראל, תבנה את ארץ ישראל".

מקור וקרדיט : אתר בית לוחמי הגיטאות

פליקס זנדמן וטנק המרכבה

בתקופת מלחמת יום הכיפורים חשיבותו של השריון במלחמה גרמה למשרד הביטחון להאיץ את פרויקט המרכבה במטרה לפתח טנק ישראלי חדיש ואמין והקמת תעשייה ישראלית לייצור טנקים. אחת הבעיות הקשות הייתה שבשל שינוי טמפרטורה לאורך קנה התותח אי אפשר היה לפגוע בדיוק במטרות. הבעיה הייתה שכשהשמש יוקדת על קנה של תותח -החלק העליון מתחמם בעוד שהחלק התחתון נשאר מוצל מה שגורם לחוסר דיוק בטיל. אלוף ישראל טל יוזם המרכבה, החליט לפנות לידיד ישראל בארה"ב פליקס זנדמן בתקווה שהוא ימצא פתרון לבעיה. זנדמן  היה ציוני מושבע וחילק את חייו בין ישראל לבין ארצות הברית. ואכן זנדמן הציע שעוד בשלב הייצור של התותח הוא יותאם כמוליך חום במקום לנסות לבודד אותו כפי  שהיה נהוג עד אז וכך החום יתפזר לאורך הקנה, דבר שיביא לדיוק מרבי בשיגור הטיל.במיבחנים של הצבא האמריקני נקבע שתותח הטנק הטוב בעולם הוא של המרכבה הישראלי. זאת הייתה ההתחלה. בהמשך  זנדמן נחשב לאבות המייסדים של תעשיית ההיי-טק בישראל והמפעל הראשון של וישיי בארץ הוקם בדימונה.

ההברקה של פליקס שלימים תתנוסס כדגל על הצלחתו המדעית  תמציתה הוא זה:. יש שני דרכים ליצור יותר התנגדות: דרך אחת היא להגדיל את רוחב הנגד ואת אורכו. את הדרך השנייה מצא פליקס וגילה שאם נחתוך את הנגד לסירוגין בצורה שתגרום לזרם לנוע בגלים יווצר מצב של התנגדות מוגברת ברכיב קטן יותר.את המצאה הוא רשם על מפית. המפית שעליה נכתב הפטנט

באלקטרוניקה רגישות לחום לא רצויה, וצריך להגיע למצב שהמכשיר לא משנה טמפרטורה. כפי שנעשה לגבי תותח של טנק "המרכבה".פליקס חיבר בדרך מסוימת קרמיקה ומתכת כך שהשפעת הטמפרטורה החיצונית תהיה אפסית.

פליקס נפטר בפילדלפיה ב-2011 בגיל-84 ונקבר בבית העלמין קריית שאול. ג'יזל בתו הבכורה מתגוררת בארץ ועוסקת כרופאה בבית החולים שיבא. אריאל בתו השנייה גרה בפילדלפיה ליד רותה- אשתו של פליקס. מארק בנו של פליקס, עומד בראש החברה בישראל ולצדו זיו- אחיינה של רותה.

ראה גם :

ד"ר פליקס זנדמן(Felix Zandman)  במאי 1927, גרודנו – 4 ביוני 2011, פילדלפיה ) היה פיזיקאי ותעשיין יהודי-אמריקאי, מייסד ויושב ראש של חברת וישיי(Vishay) העולמית..

פליקס זנדמן – ויקיפדיה

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *