החיפוש אחרי התינוקת האבודה

232

מאתאיריס איוושה (סיון)

אחותי הגדולה נולדה בוורשה עם פרוץ מלחמת עולם בשנייה ב-1939. במהלך המלחמה עם היווצרות גטו וורשה, אימא שלי, ברחה מוורשה עם  אחותי התינוקת, על מנת לא להיסגר בגטו. היא רצתה להגיע לרוסיה, שהגרמנים עדיין לא נכנסו לתוכה. המנוסה שלה הייתה דרך שדות ויערות על מנת לא להיתקל בגרמנים. הרבה פעמים הגרמנים הפציצו את דרך מנוסתה והיא הייתה חופרת בור לתוכו הכניסה את  אחותי התינוקת ונשכבה עליה, שאם ההפצצה תפגע בה אולי כך התינוקת תינצל. היא עברה את הגבול לרוסיה ולקחה רכבת לכיוון מזרח מה שיותר רחוק מהגרמנים. בתחנת הרכבת הראשונה שהרכבת נעצרה , היא ירדה לקנות חלב לתינוקת והתינוקת נשארה בקרון.  באותו הזמן מטוסים גרמנים התחילו להפציץ את התחנה, קרונות הרכבת הופרדו והיא דהרה הרחק מהתחנה עם התינוקת והתיק עם כל שהיה לאמי. אמי נשארה בתחנה ללא התינוקת וללא מסמכים!

בכל ההיסטריה ופלישת הגרמנים לרוסיה, אף אחד לא ידע לאן הרכבת נסעה. אמי נלקחה למחנה עבודה, קולחוז, קרוב לסיביר. שם סחבו שקי תפוחי אדמה, עצים וכו׳ ועבדו עבודות פיזיות קשות, כי כל הגברים נלקחו לצבא להילחם בגרמנים. ארבע שנים עברו והמלחמה נגמרה ואמי שוחררה ממחנה העבודה והתחילה בחיפוש בתה שנעלמה באותו יום נוראי, ארבע שנים קודם, ברכבת . היא כבר הייתה בת שש! היא חזרה לתחנה בה הופרדו בקרונות וחיפשה מישהו שהיה בתחנה ארבע שנים קודם לכן בזמן ההפצצה. בסופו של דבר מצאה איש אחד שסיפר לה שהרכבת כנראה נסעה לעיר מסוימת. היא נסעה לעיר הזאת ואחרי תחקירים וחיפושים למדה שהיו כמה ילדים ותינוקות הרכבת והם נלקחו לבית היתומים של העיר.

היא הלכה לבית היתומים וסיפרה את הסיפור שלה. שם אמרו לה שהיו כמה ילדים אבל רובם מתו מרעב ומחלות אבל ילדה קטנה אחת עם עיניים מאד כחולות נתנה לאימוץ לזוג כפרי שאיבד את בנם בתחילת המלחמה והסכימו לתת לה את שמם וכתובתם. בדרך אליהם היא ראתה ילדה מדלגת והלב שלה נעצר. היא רצה לילדה ושמה את ידה על כתפה, והילדה הסתובבה ועם זוג עיניים מאד כחולות הביטה על אמי. אמי שאלה אותה מה שמה בפולנית והילדה לא הבינה ואז חזרה על השאלה ברוסית והילדה ענתה לה: ריטה, שם אחותי היה אלה ואמי שאלה איפה היא גרה והיא נתנה לה את הכתובת שהיתה לה ביד. אמי הלכה לשם וסיפרה את סיפורה. הם בתור הורים שכולים הבינו את הכאב שלה והסכימו למסור לה את הילדה. בשביל הילדה, אמי הייתה אישה זרה שלקחה אותה לארץ זרה.

אמי המשיכה לקרוא לאחותי ריטה, השם הרוסי שניתן לה בתור תינוקת על ידי הוריה המאמצים. כשהייתי בת שמונה נודע לי פעם ראשונה על שבעצם היא נולדה בשם אלה ועל כל הסיפור שקרה במלחמה ואני זאת שעמדתי על זה שנקרא לה בשמה האמיתי: אלה וכך היה. אמי עלתה איתי ועם אחותי ארצה. אחותי היתה אז כבר בת שמונה העשרה.

לתיעוד המלא באתר הקשר הרב דורי

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *