חנה שטיינפלד / תיעוד: יהודית זוסמן
נולדתי בפולין בקרילוב ב- 1936 בעירה בצד אחד גרמנים ובצד שני רוסים. ההורים לקחו אותי ואת אחי חיים על הידיים ועברנו לצד הרוסי. הוכנסנו לקרונות סגורים ונסענו לסיביר לאורל עד שהגענו לאוזבקיסטן כל המלחמה היינו כל המשפחה ביחד כולנו חלינו בטיפוס , אבי ,סבי וסבתא נפטרו .
רעבנו מאוד כשנה לא ראינו לחם וחיינו על סלק סוכר .
הינו שם עד שנת 1945, אז רוסיה גירשה את כל יהודי פולין בחזרה לפולין עם תום המלחמה.
אני נשארתי רק עם אחי ואמא נקלטו בבתי נוער שקלטו אותנו הופרדתי מאמא שלי שהגיעה למחנות העקורים המשכנו לגרמניה שם שהינו כשנה והפרידו בני לבין אחי.
לאחר כשנה הועברתי לצרפת ליד פריז שם הצטרפו אלינו שליחים מהארץ עד לאותו זמן לא ידענו מה זאת ישראל. בשנת 1948 עליתי לארץ באוניית מעפילים פאנאר עלו עלייה כ-5,000 מעפילים שהפכה מאונית מסע לאוניית נוסעים לאחר לילה בפרדס חנה הופרדתי מאחי ונשלחתי לקיבוץ עין שמר.
הייתי בת 12 בשנת 1950 הגעתי לכפר מנחם לא הרגשתי דחוייה הייתי שם עד 1954 שהתגייסתי לנחל והשתתפתי במבצע שאני הייתי בן מקימי קיבוץ ניר עוז.
אחרי הצבא עזבתי ובאתי לקריית ביאליק. אמא הגיעה מגרמניה אחרינו שהייתה נשואה פעם שנייה ומצאה אותנו. עבדתי כל חיי עם ילדים כסייעת. התחתנתי בשנת 1959 נולדו לי שני ילדים אביטל ושלמה.
בתי גרה בכפר ורדים ובני בנווה שאנן התאלמנתי צעירה בגיל 32.
