הילד דן צלקה ז"ל נדד עם משפחתו בערבות סיביר

332
 הסופר דן צלקה ז"ל  נולד ב-1936 בפולין. הוא עבר רבות בילדותו 

בני משפחתו ברחו לרוסיה בעת מלחמת העולם השניה ושם חיו שנים תחילה בסיביר ולאחר מכן בקזחסטן לפני שחזרו לבסוף לפולין והוא בן 10 וספג רבות ועמוקות מהתרבות האירופית בכלל וזה ניכר היטב בכתביו . מצד שני לדבריו אם היה נשאר בפולין יתכן שלא היה נהפך לעולם לסופר אלא עוסק בפילוסופיה .

הוא כתב כמה וכמה סיפורים כמו "כפפות " ואלף לבבות " ואחרים על תקופה זאת בארץ ישראל דווקא שאליה היגיע רק בגיל מאוחר ב-1957 בהיותו בן 21


הוא הגיע לישראל כשאינו יודע מילה בעברית ואינו יודע דבר על התרבות הקיימת כאן. אך הוא למד את השפה המוזרה בעיניו שהייתה כל כך שונה מהשפות האירופיות שהכיר היטב ובמהירות רבה.

 ובתוך זמן קצר עד להדהים כעבור 3-4 שנים בלבד לאחר בואו החל לפרסם מאמרים ספרותיים שהתבלטו מאוד בידע העצום והאזוטרי שגילה בהם בכל תחומי הספרות העולמית וכמה מהטובים בהם התפרסמו החל מ-1961 כ"פולמוס וקולמוס " מוסף הספרות של המגזין "מעריב לנוער " מגזין שהתבלט אז מאוד ( בניגוד מוחלט להיום ) באיכותו . אחד ממאמריו הראשונים שם היה "ספרות של מצבים בלתי רגילים " אחד המאמרים הראשונים בעברית ( ואולי הראשון בכלל ) על ספרות המדע הבדיוני המודרנית וסופריה כמו סופר האימה לובקראפט ( שבו ראה צלקה את סופר המדע הבדיוני האמיתי הראשון ) , ארתור קלארק מורי לינסטאר ורי בראדבורי שאותו העריץ. לאחר מכן ב-1963 פירסם שם גם את אחד המאמרים הראשונים בעברית ( ואולי הראשון בכלל ) "טנטן " הקומיקס וכל השאר " על תרבות הקומיקס המודרנית ועל סידרת הקומיקס הבלגית "טינטין". זאת לצד שורה של מאמרים שהיציגו לקוראים הצעירים את מיטב הספרות המודרנית והקלאסית בשפות אירופיות שונות.

חווית ההגירה וההסתגלות לתרבות הזרה והמוזרה הפכה לאלמנט מרכזי בספריו . רבים מגיבוריו של צלקה בספרים כמו "דוקטור ברקל ובנו מיכאל " ( 1967) העוסק באב ובנו בפולין שלאחר מלחמת העולם השניה , האב מרצה לתרבות קלאסית המגלם את ערכי תרבות זאת וחי בתחושה של אבדן זהות לאחר שקיעת ערכים אלה ובנו המייצג את העולם הטכנולוגי הצעיר והנמרץ והבלתי רומנטי שכבר אין לו שום קשר לעולם הישן .

 גם גיבורי ספריו "פיליפ אראבאס" (1977 ) " כפפות " ( 1982 ) ו"אלף לבבות " ( 1991) הם מהגרים לאותה ארץ מוזרה ובילתי מובנת ארץ ישראל הם לרוב מהגרים אירופיים אינטלקטואליים שנאלצים להתמודד שוב ושוב עם הסיבה מזרחית המוזרה של העיר תל אביב ומשקפים מין הסתם את התנסויותיו של צלקה עצמו. גיבוריו לרוב הם מומחים בתרבות אירופה ומרבים לצטט מתחומים שונים שלה ידועים יותר ואזוטריים הם מעדיפים לדון בשיחותיהם בדברים שברומו של עולם ולא במציאות הקטנונית האפרורית שמסביבם שהיא תפלה בעיניהם ,ובכך עוד מתעצם הניגוד העצום בינם ובין המקום שבו הם חיים.. מבחינה זאת מזכיר צלקה את הסופר האמריקני מהמאה ה-19 הנרי ג'ימס שנהג לתאר ביצירותיו את חיים ושיחותיהם של אינטלקטואלים אמריקניים כמנותקים לגמרי מהעולם הסובב אותם . אפשר לקרוא לצלקה "הנרי ג'ימס הישראלי".

"פיליפ אראבאס" מתאר את קורותיו של מהגר שמגיע לארץ ישראל ב-1946 והסיפור מתאר את חייו עד לאחר מלחמת השחרור על רקע אירועי התקופה . ועל רקע יחסיו עם חברי המפלגות השונות ובהם הקומוניסטים ועם הערבים בעיקרון זהו ספר שעוסק ברעיונות שונים יותר מאשר בדמויות , דבר שהוא יוצא דופן מאוד היום .

מקור וקרדיט : אלי אשד

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *