נחמה טק (15 במאי 1931, בלובלין, פולין) היא פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת קונטיקט. היא קיבלה את הדוקטורט מאוניברסיטת קולומביה, שם גם עבדה עם הסוציולוג הנודע דניאל בל.
היא עוסקת בחקר השואה והתמחתה בנושא.
ביוגרפיה
נחמה טק נולדה כנחמה באוניק בלובלין, פולין למשפחה של יהודים פולנים בשנת 1931. נחמה היא בתם של רומן ואסתר בווניק ואחות לגיזה. אביה היה הבעלים של מפעל כימי, שבו יצרו בין השאר נרות. ימי הילדות המאושרים וחסרי דאגות התנפצו ונקטעו באכזריות עם פרוץ המלחמה וכיבושה של פולין בשנת 1939 היא הייתה בת 8.
עוד בימי הכיבוש הראשונים נסע אביה לעיר קובל, בשטח הסובייטי, מתוך כוונה לבדוק את האפשרות של הגירת המשפחה לשם. האם אסתר, נשארה מאחור עם שתי בנותיה וניהלה את המפעל בהיעדר בעלה. באחד הימים כשהגיעה למפעל היא מצאה שלט ובו הודעה בגרמנית על החרמת המפעל לידיהם של הנאצים. בשלט היה כתוב בפירוש שאסור לבעלים היהודים להיכנס לתוך שטח המפעל, למרות האיסור אסתר נכנסה לפתוח מחדש את המפעל, לצרכיהם. כששב האב, רומן, ללובלין הוא הצליח ליצור קשר עם הקומיסר שהיה אחראי על המפעל וזה הציע לו לעבוד בשבילו כדי לנצל את כישוריו. אסתר הצליחה למצוא עבודה כעוזרת בית בביתו של קצין נאצי – כך הצליחה המשפחה לשרוד את השנים הראשונות של המלחמה.
במרס 1942 נודע לאסתר, דרך מעבידיה, על תחילת הגירוש של יהודי לובלין למחנה בלז'ץ. רומן פנה אל הקומיסר וביקש ממנו עזרה: הקומיסר נעתר לבקשה ועזר לבני המשפחה. הוא אפשר להם להתגורר בתוך תחומי המפעל. המשפחה הצליחה למצוא מחסה והגנה בעוד רוב יהודי לובלין גורשו אל מותם בתאי הגזים של מחנה ההשמדה בלז'ץ. בנובמבר 1942 כשהכריזו הנאצים על העיר לובלין כ"יודן-ריין" נקייה מיהודים, חש הקומסר שבנסיבות החדשות אין ביכולתו להגן עוד על המשפחה. הוא פנה אל בן-דודו, בולק, שהיה בעל קשרים עם הגרמנים, וזה הסכים להמשיך ולסייע למשפחה היהודית. בולק השיג בעבורם מסמכים אריים מזויפים ומצא בשבילם מקום מסתור. בהמשך נעצר בולק בגלל הסיוע שהגיש לבני המשפחה. הוא התאבד בתא מעצרו כדי שלא לחשוף את שמות האנשים הנוספים שסיועו במבצע ההצלה.
נחמה ואחותה גיזה קיבלו עתה שמות חדשים: קריסיה ודנוטה בלוך. תחילה הסתתרו שתי האחיות לבדן בעיר אוטבוצק ואחר כך הצטרפו למקום מחבוא ההורים בעיר קיילצה שם הסתתרה המשפחה בביתם של טדק וזיוטקה הומר. בעוד האחיות יכלו לנוע בחופשיות בזכות התעודות המזויפות, נאלצו ההורים להישאר בתוך מקום המסתור. תחילה התגוררה המשפחה בתוך דירתם של הזוג הומר ואחר כך עברו להתגורר בצריף סמוך שהיה בבעלות הזוג הומר. האב רומן, בנה מקום מסתור מיוחד מתחת לרצפה לעתות חירום וקנה כלב שיוכל בבוא הצורך להזהיר את המשפחה מפני סכנה אורבת.
עם שחרור העיר קילצה ביקשו בני הזוג הומר מבני המשפחה לעזוב במהירות את המקום. הם חששו מתגובת שכניהם שעלולים עתה לגלות שהם הסתירו משפחה יהודית במשך שנות הכיבוש. נחמה ובני משפחתה חזרו אל עירם – לובלין. אבל שם גילו שדירתם נהרסה בעת ההפצצות. לאחר שאוימו על ידי קבוצת פולנית קיצונית, נמלטו גיזה ונחמה לעיר לודז' ומשם לגרמניה, למחנה עקורים.
מיד לאחר המלחמה, נחמה הייתה נחושה בדעתה לשים את החוויות והזכרונות מהשואה מאחוריה. ב-1949 עלתה נחמה לישראל. בשנת 1950 היא נישאה ללאון טק, פסיכיאטר ילדים, והם הגרו יחד לארצות הברית ב-1952 שם נולדו להם שני ילדים, ליאורה ורולנד. היא למדה לתואר ראשון, שני ודוקטורט בסוציולוגיה באוניברסיטת קולומביה. בעלה, ד"ר ליאון טק, היה פסיכיאטר ילדים נודע ומחבר הספרים "פחד מהצלחה" ושל האוטוביוגרפיה "הרפתקאות וגורל". בנה, הוא הבמאי רונלד טק, ובתה, היא ליאורה טק, עורכת דין שפעלה ביחידה ללכידת נאצים של משרד המשפטים (הידוע גם כמשרד לחקירות מיוחדות).
ספריה הנודעים
טק נחושה להתייחס לשתיקות ולאי דיוקים האופפים את סיפורי השואה, ולחשוף את הסיפורים שלא סופרו – של צדקה והצלה, כל זאת מנקודת מבט של פרופסור יהודית ואמריקאית. טק מביאה לסיפורי השואה את הכשרתה כסוציולוגית ותובנותיה כניצולת שואה. הניסיון שלה מעניק למחקר אודות מצילי יהודים נוצרים בתקופת מלחמת העולם השנייה מימד חדש של גבורה. העניין של נחמה טק בהצלה ובהתנגדות לנאצים נובע מחוויותיה כילדה יהודיה, שהסתתרה באירופה הכבושה על ידי הגרמנים.
בשנת 1975 זיכרונותיה של טק מהמלחמה צפו והיא החלה לכתוב אותם. התוצאה הייתה הספר דמעות כבושות: סיפורה של ילדות אבודה, שיצא לאור ב-1982 ומתאר את חייה של טק בפולין בין השנים 1939 ו-1945. הספר מייצג את נקודת המפנה בקריירה של טק. על ידי אזכור הנוצרים שהגנו עליה, טק העלתה שאלות לגבי הצלה והשרדות. כלומר, מדוע עזרו פולנים נוצרים מסוימים להציל יהודים ומה היו חוויותיהם של יהודים אחרים שדרך המסתור שרדו?
הספר הבא של טק, כאשר האור פילח את החשיכה (1986) הוא חקירה שיטתית של סוגיות אלו בהתבסס על חומר מארכיונים וראיונות עומק אישיים עם מצילים וניצולים. הספר בוחן יהודים שהיו תחת הגנה נוצרית, ואת הרקע והמניעים של חסידי אומות העולם. טק חלקה על התאוריות הקודמות שמאפיינות הצלה בהתנהגות בלתי מוסברת, דפוסי ידידות או השתייכות פוליטית ודתית. במקום זאת, היא מסבירה הצלה אלטרואיסטית על ידי התקיימות של כמה מאפיינים: האינדיבדואליות, העצמאות לפעול לפי אמונה אישית למרות לחצים חיצוניים, מחויבות לסיוע לחסר האונים, התפיסה של הצלה כתגובה הכרחית לנסיבות ולא מעשה גבורה, תכנון של הצלה ומבט אוניברסלי על יהודים כבני אדם נזקקים המסתמכים על סיוע של אחרים.
הספר התנגדות: ביילסקי והפרטיזנים (1993) תורם תרומה חשובה כשהוא מציג יהודים כמצילים וניצולים גם יחד. הספר מציג את סיפורו של טוביה ביילסקי, יהודי בלרוסי שארגן חבורת פרטיזנים שעזרו להציל מעל 1200 חיי אדם. במספר פעולות הרואיות של לוחמי ביילסקי, טק מנסה לתקן את ההשקפה על יהודים כקורבנות פסיביים של רדיפות נאצים ומוכיחה כי אלטרואיזם יהודי, אומץ והתנגדות עזרו להציל גם כן חיי יהודים
מקור וקרדיט : נחמה טק ( ויקיפדיה)
ראו גם :
נחמה טק – הילדה הקטנה שהפכה לחוקרת שואה חשובה |
0
