הכומר הקתולי שגילה שהוא בעצם יהודי ניצול שואה

31

בלילה חורפי קר של 1943, בעיירה קטנה בפולין. דפקה בתיה ווקסלר על חלונם של משפחת וושקינל הנוצרית. היא הגישה לאמיליה וושקינל צרור קטן ועטוף בשמיכה. היה זה תינוק שזה עתה נולד. בתיה כבר ידעה שמחכה לה ולמשפחתה גורל אכזר והתחננה בפני אמיליה חשוכת הילדים שתאמץ את בנה התינוק ותציל אותו. אמיליה היססה בתחילה, אך בתיה הפצירה בה עד שנכנעה ואז נעלמה אל תוך החשיכה ולא נראתה יותר לעולם.

הזוג וושקינל גידל את העולל היהודי כבנם לכל דבר ומעולם לא סיפרו לו שהוא יהודי ומאומץ. הם קראו לו רומולד- רומק בקיצור. רומק תמיד חש שהוא שונה משאר הילדים בעיירה, הוא גם נראה שונה מהם פיזית. כשהיה צעיר וביקר בכנסייה, היה לו רצון להפוך לכומר קתולי אך הוריו ניסו למנוע ממנו בחירה זו ללא מתן הסבר מדוע.

ב- 1966 סיים את לימודי הכמורה שלו בסמינר והשלים את לימודיו לדוקטורט בפילוסופיה בפריז. רק ב- 1968 הוא נחשף לראשונה לשואת העם היהודי במהלך לימודיו. הוא קרא על תלאות היהודים בשואה, בכה רבות וחל לחשוד שאולי גם הוא עשוי להיות ילד יהודי שאומץ.

ב- 1978 הצליח רומק להכניע את אמו והיא סיפרה לו את האמת. לאחר מחקר מקיף הוא גילה שהוא היה בנם של בתיה ויענקלה ווקסלר. הוא גילה שכמעט כל משפחתו נספתה בשואה.

בתחילת שנות ה- 90 הוא ביקר בישראל ושינה את שמו מרומק וושקינל ליעקב ווקסלר. הוא גם מצא את אחיו ואחותו של אביו ששרדו את השואה ומתגוררים בישראל. הוא התקשה לעזוב את פולין ואת הכמורה והוא הגיע לישראל רק ב- 2009. הוא המשיך להיות כומר והעניין גרר תגובות קשות. משרד הפנים הישראלי סירב להעניק לו אזרחות בגלל היותו כומר. לאחר מאבק הוא הצליח לקבל מעמד של תושב קבע במדינת ישראל, וכיום הוא מתגורר בירושלים ועובד בארכיון יד ושם.

מקורות:

 ויקיפדיה 

עיתון "הארץ"

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *