הערת צוות המיזם ילדים בשואה : ספרה של הלינה בירנבאום, החיים כתקווה, הוא אחד המסמכים ההיסטוריים החשובים על מחנות הריכוז וההשמדה וגם על גטו וארשה
"באושוויץ עבדנו אחר כך במתפרה. תפרנו כפתורים , קרעים וכדומה. במתפרה עבדו שתי משמרות: משמרת יום ומשמרת לילה. מעייפת במיוחד הייתה משמרת הלילה , כי במשך היום, בבלוק , לא ניתן היה לנוח או לישון. השטובנדיסט (אחראית על המעברים) האיצו אותנו לכל מיני עבודות בתוך הצריף, נקיון ונשיאת דודי "קפה" או מרק . בנוסף לכך היינו נתונות לסכנת סלקציות תכופות ובלתי צפויות , ומאוחר יותר לביקוריו של דוקטור מנגלה. ד"ר מנגלה התהלך בצריפים ובחר בנשים שנועדו לשמש לו בניסויים "מדעיים" איזה שהם. ברחנו ממנו במהירות בקפיצה מהחלונות והתחבאנו בין הצריפים ובבתי השימוש…"
מקור וקרדיט:
הלינה בירנבאום , החיים כתקווה, הוצאת בית לוחמי הגטאות , 1983
ראו גם :
נערה בת 15: הלינה בירנבאום, מחנה מיידנק, מחנה אושוויץ, 1943 – 1944 (קישור)
הבלוג של הלינה בירנבאום (קישור).
הַנֶּצַח הוּא רַק אֵפֶר וְאָבָק: הלינה בירנבאום חוזרת לפולין
0
