המחבוא ובר המצווה של יונה אנסבכר

435

בשנת 1940 הגרמנים פלשו לבלגיה ובשנת 1941 אב המשפחה, מקס, נלקח ע”י הגרמנים למחנה עבודה בדרום צרפת. הקשר עימו נותק מרגע זה ועד לאחר סיום המלחמה.

בר”ח טבת (חנוכה) 1942, הגרמנים הגיעו לביתם של משפחת אנסבכר בבריסל (בלגיה). הסב מצד האב (יוסף), הודיע לגרמנים שהוא בעל תפקיד בקהילה בניסיון להציל את המשפחה. הסב הצליח לעכבם והגרמנים העניקו לו חצי שעה בלבד על מנת להוכיח ולהגיש להם את התעודה המתאימה. בחלון ההזדמנויות הקצר שהשיג סבא יוסף (חצי שעה), התארגנו בני המשפחה, כאשר הם אורזים מעט חפצים ואוכל, וברחו למחבוא שהסב מצד האם (שמעון) אירגן מבעוד מועד למקרה הצורך.

המחבוא שאליו ברחה משפחת אנסבכר היה ממוקם באזור תעשייה בבריסל. המחבוא היה עליית גג צרה וחשוכה, כאשר בקומה התחתונה התגורר גוי שקיבל תשלום מהסב שמעון עבור המסתור. הדירה היתה ממוקמת על יד פסי מסילת רכבת בה הגרמנים הרבו לנסוע. הגרמנים לא חשדו שחיים שם יהודים כי היה מדובר באזור של מפעלים בלבד. עם זאת, כל עצירה של הרכבת ליד הדירה גרמה לשיתוק ופחד אצל המשפחה שחיכתה בשקט עד שהרכבת תמשיך את מסעה.

בני המשפחה הגיעו בשלום אל המחבוא והסתתרו בו במשך שנתיים עד סיום המלחמה (1942-1944). הם התגוררו בעליית גג צפופה: האם דינה, הוריה (סבא יוסף וסבתא רוחה) וששת הילדים. הסב שמעון הירש (מצד האם) היה איש עסקים ואחראי על כתיבת עיתון, דבר שאפשר לו לנוע ביתר חופשיות. הסב שמעון חי בדירה אחרת ודאג לכלכלת המשפחה המסתתרת ככל הניתן. אשתו של סבא שמעון, פרידה, נלקחה מבריסל לאושוויץ ושם היא נספתה.

לתיעוד המלא באתר הקשר הרב-דורי

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *